תכירו את המשקיעים החדשים: "אין להם כסף" ורוכשים דירות

עניים בהכנסות, עשירים בנדל"ן: לפי נתונים שפרסם משרד האוצר, המשקיעים ממשיכים להתרכז בפריפריה, בערים כגון באר שבע ונתניה. באוצר מציינים את הריבית הנמוכה שמנהיג בנק ישראל כגורם המתדלק את רכישת הדירות להשקעה.
 
"באזור נתניה הגיעו רכישות המשקיעים לרמתן הגבוהה ביותר, לפחות מאז תחילת העשור הקודם. שליש בלבד מהגידול מיוחס לרכישות תושבי החוץ באזור. רמות השכר של המשקיעים 'הכבדים' באזור זה אינן תואמות את שווי הדירות שבבעלותם", נכתב בסקירה.
 
לפי הנתונים, ברבעון הראשון רכשו משקיעים 8,800 דירות. זינוק של 55% ברכישות נרשם בבאר שבע, בעיקר בשל פרויקט "כרמי גת". בנתניה רכשו המשקיעים כ-1,000 דירות ברבעון, כאשר שליש נרכשו ע"י תושבי חוץ.
 
המחיר הממוצע לדירה עמד על 1.76 מיליון שקל ובידי האוצר נתון מעורר תהייה: ל-30% מאותם משקיעים לא הייתה כלל הכנסה מדווחת משכר חודשי או משלח יד כלשהו. בקרב אותם "מובטלים" לכאורה, המחיר הממוצע של הדירות הנרכשות היה גבוה יותר – 2.4 מיליון שקל לדירה בממוצע.
 
"ניתוח רמות השכר בקרב המשקיעים המדווחים במערכת המס, לפי מספר הדירות שבבעלותם ושוויין, מעלה אף הוא ספקות ביחס למקורות ההון של משקיעים אלו", מציינים באוצר.
 
אז כיצד מיישבים באוצר את הדילמה? ובכן, באוצר מבצעים חלוקה למשקיעים "חדשים" ומשקיעים "ותיקים". 42% מסך המשקיעים בנתניה היו ותיקים, כאשר מתוכם 58% רכשו דירה אחת נוספת לפני שנת 2015, 19% רכשו 2 דירות, 20% רכשו 3-6 דירות ומשקיע "כבד" אחד רכש עד השנה לא פחות מ-22 דירות. אלא שלפי נתוני האוצר דווקא אותם משקיעים "כבדים" דיווחו על שכר נמוך יחסית, כמו למשל משקיעים שרכשו 3-6 דירות להשקעה בשווי של 6.3 מיליון שקל בממוצע משתכרים כ-20 אלף שקל בחודש בלבד.
 
"יש בממצאים אלו כדי להציב סימני שאלה ביחס למקורות ההון שאפשרו למשקיעים אלו לממן את רכישותיהם, בפרט לנוכח העובדה שהחל מסוף 2012 נדרש הון עצמי של 50% לרכישת דירות להשקעה", אומרים באוצר.

תמונה: אוליבר פיטוסי- פלאש90