בית הדין הארצי לעבודה קובע כי על רשת הדיור המוגן 'בית בלב' לשלם להסתדרות 300 אלף ש"ח • הסיבה: פגיעה חמורה בזכות התארגנות העובדים • צעקות ואיומים בפיטורים הם רק חלק מהכלים שהפעילה הרשת נגד עובדיה • בית הדין: "מעסיק שיפגע בזכות ההתארגנות של עובד, עשוי למצוא את עצמו חשוף לשתי תביעות נפרדות"
אבי יוסף 07.03.2019
בית בלב בירושלים | צילומסך מתוך אתר מכבי 300 אלף ש"ח, זה המחיר על פגיעה בזכות התארגנות העובדים. כך קבע אתמול (רביעי) בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין עצמו דחה את הערעור של 'בית בלב', מאחר ובית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע כבר כי עליה לשלם את הסכום, אך 'בית בלב' ערערה ואמש כאמור ניתן פסק הדין שדחה את הערעור של 'בית בלב'.
הסיפור עצמו מתחיל בשנת 2016, אז ביקשו עובדי אחד המרכזים הרפואיים של הרשת שנמצא בבת-ים, להתאגד בהסתדרות. מדובר היה בעובדי כוח עזר, אחיות, עובדי מנהלה, עובדי משק ותברואה ועובדים במקצועות הפרא-רפואיים, כל העובדים שצויינו מטפלים במאושפזים הסיעודיים שבמרכז הרפואי והם ביקשו להתאגד בהסתדרות על מנת לקבל את מלוא זכויותיהם.
אלא שההנהלה לא ראתה בעין יפה את ניסיונות ההתאגדות של העובדים, והם פתחו במלחמת חורמה נגד ההתארגנות ונגד האחיות שיזמו את המהלך בשורת מהלכים שכללה איומים בפיטורין, צעקות ומסרונים משפילים.
בתגובה לכך, פנתה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, על מנת להפסיק את הפגיעה של ההנהלה בהתארגנות העובדים, בנוסף עתרו בהסתדרות לפיצוי כספי בגין אותן פגיעות. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את כל טענות ההסתדרות, ומתח ביקורת קשה ונוקבת על התנהלותה הפוגענית של הרשת כנגד העובדים, ופסק כנגדה פיצוי בסך 300 אלף שקל שאמור היה להגיע להסתדרות.
הנהלת רשת 'בית בלב' לא קיבלו את פסק הדין, והגישו ערעור בנושא לבית הדין הארצי לעבודה.
כאמור, אתמול דחה בית הדין הארצי את כל טענות הערעור של החברה ופסק כי הנהלת 'בית בלב' הפעילה לחץ אינטנסיבי על העובדים לבטל את חברותם בהסתדרות, באמצעים שונים, בהם: שליחת מסרים לטלפונים הסלולריים של העובדים, צעקות, איומים בפיטורים וכדומה. בנוסף בהנהלה הזוטרה קראו לעובדים לשיחות 'אחד על אחד', בהן הופעלו עליהם לחצים גדולים על מנת לבטל את חברותם בהסתדרות.
בית הדין הארצי לעבודה, דחה בתוקף את טענת הנהלת החברה כי מנהלי דרג הביניים פעלו באופן עצמאי וללא קשר אליה וקבע כי מדובר בהיתממות. בית הדין פסק כי עצם השתיקה של ההנהלה הבכירה אל מול המנהלים הזוטרים שהביעו עמדה ברורה נגד ההתארגנות, מהווה הפרה של חובות המעסיק ופוגעת בהתארגנות.
בנוסף הוכח מעבר לכל ספק כי ההנהלה הבכירה פעלה בנושא, והורתה למנהלים הזוטרים לצאת למאבק בהתארגנות. בית הדין הארצי מתח ביקורת קשה ונוקבת על התנהלות הרשת שביצעה הפרה בוטה, מכוונת ונמשכת של זכות ההתארגנות עובדי החברה.
בפסק הדין, הזהיר בית הדין הארצי כי מעסיק שיפגע בזכות ההתארגנות של עובד, עשוי למצוא את עצמו חשוף לשתי עילות תביעה נפרדות ועצמאיות: האחת, של העובד שזכותו האישית להתארגנות נפגעה, לעובד כזה תקום עילת תביעה לקבלת סעדים שונים של פיצוי, כמו גם של אכיפה ומניעה, והשנייה, של ארגון העובדים, כאשר פגיעה בזכות ההתארגנות פוגעת בזכותו של ארגון העובדים לפעול במישור הקיבוצי.