ארגוני התחבורה: "הביקורת לא מקיפה"; כץ: הדו"ח יישכח

אחרי דו"ח המבקר החמור ארגוני התחבורה חושפים כי יש רבדים נוספים שהמבקר לא התייחס אליהם די • "דו"ח מבקר המדינה משקף היטב את המציאות – אך חסרה ביקורת על הריכוזיות בענף" • וגם: השר כץ מגיב בראיון: "התמיכה בי גורפת, הדו"ח הזה יישכח"

חסימת אוטובוס במאה שערים במחאה על חוסר מקום | צילום: יואב ארי דודקביץ', פלאש 90

לא ייאמן, אבל מי שדחה בתוקף את דברי הביקורת החמורים שמתח מבקר המדינה, יוסף שפירא על התחבורה הציבורית בישראל הוא לא אחר מאשר השר ישראל כץ, שר התחבורה, שלא הסתפק בתגובת משרדו שהובאה בסיקור 'ביזנעס' אתמול על דו"ח מבקר המדינה אודות התחבורה הציבורית והכשלים בה שהוגדרו כ'כשל לאומי' – אלא טרח להתראיין ולטעון במו פיו כי אין בדו"ח דבר וכי הוא יישכח, מול התמיכה הגורפת שלדבריו הוא מקבל.

כזכור, מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם אתמול (רביעי) דו"ח על כשלי התחבורה הציבורית בישראל וכתב כי "המציאות התחבורתית שעמה מתמודדים תושבי ישראל מדי יום היא קשה ועומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב כבדים". לטענתו, "משרד התחבורה אינו משמש כגורם מרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בגלל כשלים בתפקודו".

המבקר מציין כי ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות – בעוד שעיקר הדגש הושם על פיתוח תשתיות התומכות ברכב פרטי והדבר שגורם לכך  שצפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלה.

המבקר מנה 7 סיבות למשבר בתחום התחבורה בישראל, בהן: שירותי תחבורה ציבורית מצומצמים, מחסור בתשתיות, תכנון איטי, מהירות נסיעה נמוכה וציוד ישן ולקוי ברכבת ישראל. כמו כן, טען המבקר, במקום תחבורה ציבורית יש מערכת כבישים שמתעדפת רכב פרטי.

שר התחבורה ישראל כץ טען להגנתו שקיבל את משרד התחבורה בפיגור של 100 שנים לעומת העולם המודרני וכי בעשור האחרון נעשה צעד עצום קדימה אך אפילו עשר שנים לא מספיקות כדי להדביק פיגור עצום שכזה.

בראיון שהעניק לחברת 'החדשות' וצוטט גם ב'מעריב', אמר שר התחבורה: "אני מכבד את מבקר המדינה, אך הטיעון הזה לגמרי מופרך. אני גאה במה שעשיתי ב-10 השנים האחרונות. אני חיברתי את הגליל לנגב ברשתות של כבישים ורכבות. ההשקעה בתחבורה ציבורית גבוהה מההשקעה בכבישים. ההבדל בין הכותבים למבצעים הוא הבדל עצום".

לדבריו, "זה נושא מורכב. התחושה של אנשים היא שיש כאן מהפכה נדירה. באים ורואים את כל העשייה. משום שהתמיכה היא כזאת, אפשר היה להשאיר רכבת מחיפה לתל אביב עם שלוחה בבנימינה. אני פתחתי 20 תחנות חדשות, הרבה מהן בפריפריה. אני הנחיתי להחזיר את החיילים לנסוע חינם ביום ראשון בבוקר".

כץ הוסיף, כי הוא פועל לצמצם "פיגור של למעלה מ-100 שנים. כשאני באתי לא היה כלום. אני עשיתי מהפכה אדירה, אנשים יכולים לגור היום בכל מקום, המדינה מחוברת. הרכבות הקלות שאני עושה בתל אביב, גוש דן ובירושלים יהיו מוכנות תוך כמה שנים. המבקר יכול להתייחס לתופעות בדרך, אבל ההיסטוריה ואזרחי ישראל יודעים מי עושה את העבודה. לא בכדי התמיכה שאני מקבל היא גורפת", הצהיר כץ, וקבע כי "הדו"ח הזה יישכח בסופו של דבר".

משקף מציאות, צריך תוספת

לעומת כץ, שלקח את הביקורת כלפיו והדחיק אותה, ארגון 'תחבורה בדרך שלנו' בירך על דו"ח מבקר המדינה בנושא התחבורה בישראל והוסיף, כי הוא "משקף היטב את המציאות, אך ציינו כי עם זאת, חסרה ביקורת על הריכוזיות הכבדה של הענף ועל  משרד האוצר,המונעת תחרות היוצרת פתרונות איכותיים לצרכני השירות".

ב'תחבורה בדרך שלנו' מצדיקים את דו"ח המבקר ומונים 3 סיבות מרכזיות לליקויים אותם מציין המבקר על סדר היום:

האחת – היעדר תפיסת שירות מערכתית בתחבורה, שמתאימה את השירותים והממשקים לנוסע.

השניה – הריכוזיות הממשלתית של סמכויות ההפעלה בתחום התחבורה, המנותקת מהשטח.

השלישית – רגולציה מחמירה, ששמה את הדגש על הספק ולא על המשתמש בשיטת המכרזים הקיימת.

לדברי איתי חיים, מנכ"ל 'תחבורה בדרך שלנו', "מבקר המדינה מציג את הכשלים בתחבורה הציבורית בדו"ח הביקורת ומסתמך בין היתר, על הערות הציבור. אנו מבקשים להציב את הפנס הציבורי על הבעיה בניהול מדיניות מיושנת וריכוזית בתחום התחבורה שאולי התאימה  למדינה בתחילת הדרך, עם אוכלוסיה מעטה, אך לא למדינה המונה תשעה מיליון תושבים הזקוקה לפתרונות מהירים ויעילים בטווח קצר וכן בפתרונות עומק בטווח הארוך.

"המדיניות הריכוזית שקודמה בעשור האחרון בגאון על ידי משרד האוצר, יצרה קושי רב בהתאמת השירותים והממשקים לנוסע, מאחר והנוסע אינו הלקוח בהסכמים שבין המדינה למפעילים.

"בפועל", טוענים בארגון, "משמשים המפעילים כלקוחות של המדינה והממשקים והשירותים השונים מותאמים למפעילים".

משה לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת 'נתיב אקספרס' וחבר העמותה מוסיף: "כאשר טכנולוגיות חדשות כתחבורה חשמלית, אוטונומית ושיתופית עומדות בפתח, ענף  התחבורה כולו עומד לפני הזדמנויות חדשות, חסרות תקדים, להיענות לאתגרים הקיימים בישראל. על כן, אימוץ של גישה מותאמת לשינויים אלו להטמעת רעיונות חדשים, יכולה להוות זרז של ממש לשיפור והצעדת התחבורה בישראל לעבר תחבורה, יעילה, חכמה, ונקייה כיאה למדינה הנמצאת בחזית הטכנולוגית. תחבורה יעילה הינה תשתית חשובה לשוויון הזדמנויות, וזו מספקת מענה חיוני לאתגרים נוספים בישראל".

לדבריו של מקס מורוגובסקי, מנהל הפרויקטים בעמותה: "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016, רמת היוממות עומדת על 64.9% מועסקים שעובדים מחוץ ליישוב מגוריהם. נתון זה מדאיג לכל הדעות, מאחר והוא מביא את המערכת התחבורתית לקריסה, כשהמדינה לא עומדת בקצב הביקושים לשרות ותשתיות".

מורוגובסקי מוסיף כי "צריך להבין ששיטת המכרזים הנוכחית יוצרת מונופולים אזוריים למפעיל התחבורה במשך 12 שנה. "ריכוזיות היתר הממשלתית, פוגעת בשירות לנוסע כצרכן ואת התוצאות לכך אנו חווים בתלונות רבות על תקלות גביה, שירות קלוקל ובעיות של סנכרון מידע מול הנוסעים, שאינן מטופלות באופן מערכתי ומגבירות את אי האמון של משתמשים רבים במערך התחבורה הציבורית בישראל, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה.

"היבט נוסף בא לידי ביטוי בשאלת סמכות ההפעלה. ברגע שמשרד התחבורה לא עבר למתכונת הפעלה באמצעות רשויות תנועה ותחבורה מטרופוליניות ואזוריות, כפי שהיה צריך להקים בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג בשנת 2011, הוא יצר עומס בלתי נסבל על כח האדם שלו. אנו מרגישים ניתוק בין הממונים לצרכני השירות בשטח, כאשר הממונים מטעם משרד התחבורה מותשים מאחר והם נאלצים להתמודד עם עשרות גופים ורשויות בגלל ריכוז הסמכויות שבידם.

'תחבורה בדרך שלנו' סבורה כי נכון יהיה לשר התחבורה הבא לעסוק בחזון הניידות של ישראל לעשור הבא, בהמשך לדו"ח המבקר. ב'תחבורה בדרך שלנו' ממליצים לממשלת ישראל הבאה להסדיר את סמכויות ההפעלה, להפחית ריכוזיות ולעודד תחרות בתחבורה: לגבש תפיסת שירות ממשלתית בתחבורה, שתעמיד את הנוסע במרכז ותתאים עבורו את הממשקים והשירותים; לקדם מעבר לתחבורה חשמלית ולהתאים מיסוי צריכה לנסיעה במקום האגרות הנוכחיות שאינן מותאמות לשוק תחרותי.

עוד נדרש, לעודד הקמת רשויות אזוריות ומטרופוליניות לתנועה עם סמכויות מלאות ולבחון הכפפתן לאשכולות רשויות; וכמו כן, לעודד תחרות בתחום הרכש בענף האוטובוסים ללא מגבלות ממשלתיות. כך גם, נדרש להקים צוות עבודה משותף למשרדי האוצר, התחבורה, מנהל התכנון, הכלכלה, האנרגיה והסביבה יחד עם השלטון המקומי כדי להקל על תהליכים תכנוניים בהקדמת תשתיות; לבחון הוצאת התחום התפעולי ברכבת ישראל לשוק הפרטי; להפוך את תחום הנהיגה ברכב ציבורי למקצוע מוכר.

מומלץ עבורך

2 תגובות ל: "ארגוני התחבורה: "הביקורת לא מקיפה"; כץ: הדו"ח יישכח"

  1. לדעתי האפשרות היחידה לקעקע לחלוטין את חוצפטה של מערכת התח"צ בישראל מלהתנהג כך לנוסעים יהיה אך ורק ע"י כך שיחוקק חוק שכל נוסע שלא היה בידו מקום ישיבה בעת שנסע באוטובוס יחויב רק בכשליש מהחיוב הרגיל.

  2. נכון כץ עשה ועושה פרוייקטים ענקיים. אך לא משקיע כלל בכבישים הרגילים ו0 תחזוקה הכל מלא בורות שצריך לנסוע בשמיניות בשביל לא לפרק את כל האוטו. כנראה מה שלא מצטלם טוב לא משקיעים בו.
    גם פרוייקטים שניפתחו האספלט לא גמור במשך חודשים על גבי חודשים או שהכביש מתפרק כעבור שנתיים…

כתיבת תגובה