נגיד בנק ישראל: "גישה למידע היא תשתית הכרחית"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | באדיבות המצלם

בכנס של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נשא נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון דברים לרגל פרסום דו"ח המבט הסטטיסטי לשנת 2018: "אנחנו בתקופת מהפיכת המידע", אמר. דו"ח המבט הסטטיסטי, תורם רבות לשיח המקצועי שמנהל הבנק עם השחקנים הפיננסים המרכזיים ועם הציבור.

הנגיד בירך את החטיבה למידע וסטטיסטיקה של בנק ישראל על הכנס, ועל פרסום הסקירה "מבט סטטיסטי 2018". מדובר בפרסום השנתי הראשון לשנה זו של בנק ישראל אשר מנגיש לציבור המתעניין במערכת הפיננסית את הנתונים והמצרפים העיקריים שהבנק אוסף ומנהל באופן שוטף, תוך הפניית זרקור להתפתחויות המרכזיות שחלו בנתונים אלו; וכן לסוגיות סטטיסטיות מיוחדות שבנק ישראל עוסק ומטפל בהן.

"אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת ומיוחדת מאוד בהיסטוריה האנושית", אמר הנגיד. "ניתן להתייחס אליה כאל מהפכת המידע. בעוד שבעבר היקף המידע היה מצומצם והיה פשוט יחסית לנתח אותו, היום כמויות המידע שנגישות לכולם עצומות. עושר המידע מהווה הזדמנויות לעסקים לשיפור מצבם התחרותי ולהקמת וביסוס מודלים עסקיים חדשים על בסיס הנתונים הרבים הזמינים להם. מי שמשכיל לעמוד באתגר הנדרש לגזור את המידע הנכון ולהפיק ממנו תובנות שמאפשרות לקבל את ההחלטות הנכונות יוצא נשכר".

לדבריו, "יש במהפכה הזו היבט חשוב נוסף; בעוד שבעבר ההתייחסות לתשתית הייתה בעיקר לתשתית פיזית או טכנולוגית, היום המידע שמציף אותנו הוא כשלעצמו תשתית הכרחית לכל ארגון, וכתשתית חיונית יש להשקיע בה ולפתח אותה תוך הקצאת מלוא המשאבים הנדרשים.

"המהפכה הזו לא פוסחת כמובן על קובעי המדיניות הכלכלית, ובכלל זה גם על הבנקים המרכזיים ובנק ישראל בתוכם. לביג דאטה ונתוני מיקרו יש פוטנציאל משמעותי לטיוב החיזוי המאקרו-כלכלי ומעקב אחר היציבות הפיננסית במשק, ובנק ישראל מפתח את יכולותיו בתחומים אלו כמו גם לגבי סוגיות ספציפיות בתחום הייעוץ הכלכלי לממשלה. האתגר שלנו הוא כאמור היכולת להכיל כמויות נתונים אדירות ולנתח אותן בצורה נכונה, וברקע כמובן לשמור על הפרטיות של מי שעומד מאחורי אותם נתונים.

"המשבר הפיננסי העולמי של 2008 חידד לגופים הרגולטוריים בעולם, את הקושי לעמוד באתגר הזה. שכן, היה קושי מיוחד לחלץ מהמידע תוך זמן קצר את התובנות הנדרשות לגבי ההתפתחויות שחלו בשווקים הפיננסיים. באותה עת הפכו הכלים הפיננסיים למורכבים יותר, השחקנים הפיננסיים הפכו למתוחכמים יותר והשווקים הפיננסיים עצמם הפכו לגלובליים, והשפעותיהם היו לעיתים סמויות מן העין. בהקשר לנושא הנתונים והמידע, ההתפתחויות הנ"ל הביאו למידע רב יותר, מפוזר יותר ומורכב יותר לניתוח.

"בעקבות כך", המשיך הנגיד, הגופים הפיננסיים הבינלאומיים קידמו סטנדרטים ברורים ומפורטים לאיסוף וניהול המידע שנדרש כדי להבין, לנתח ולעקוב אחר הקשרים הסבוכים שבשווקים הפיננסיים, הן ברמה הפרטנית והן ברמה האינטגרטיבית והמערכתית. בנקים מרכזיים רבים קיבלו תפקיד משמעותי שהעניק להם אחריות גדולה יותר, יחד עם שותפיהם בניהול המדיניות הכלכלית, בתחום השמירה על היציבות הפיננסית. הצורך במעקב וניטור של סיכונים מערכתיים, הוביל ליישום מדיניות מקרו-יציבותית שמטרתה לזהות סיכונים מערכתיים בשלבי התהוותם, ולקדם פעולות שיטפלו בהם ויגבילו את השפעתם על היציבות הפיננסית של המשק.