בנק ישראל: משפחת ישראלי לא מתרגשת ממס הרכישה

מחקר שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל על עסקאות לרכישת דירות בין השנים 2008 ל-2014, מצביע על השפעה אפסית של שיעור מס הרכישה על הביקושים. כנראה שהציבור לא מקבל החלטות בהתאם לגובה מס הרכישה

מס רכישה | צילום אילוסטרציה: Kobi Gideon / פלאש 90

מחלקת המחקר של בנק ישראל מפרסמת הבוקר (ב) נתונים אודות גמישות הביקושים לדירות בישראל. מחקר שערכה חטיבת המחקר בבנק ישראל, מנסה לאמוד את גמישות הביקושים על מנת לספק בידי קובעי המדיניות כלים שיאפשרו להם להחליט כמה ומתי להטיל מיסוי על רוכשי הדירות.

המחקר שנערך על ידי נילי בן-טובים, התבסס על נקודת ההנחה שבהתאם להנחות המקובלות על מערכת ההעדפות של הפרטים, צפוי מספר עסקאות בדירות הגבוה מהרגיל, במחיר בו משתנה שיעור מס הרכישה. במילים פשוטות יותר, רגע לפני שמס הרכישה מתייקר, הציבור ממהר לרכוש דירות.

המחקר התבסס על נתוני העסקאות בין השנים 2008–2014, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל, והוצלב עם מידע על שיעורי מס הרכישה ומדרגות המס באותן שנים. המחקר התמקד ברוכשי דירה יחידה ובמעבר ממדרגת מס רכישה של 0% ל-3.5% – השינוי הגדול ביותר בשיעורי מס הרכישה בשנים הנחקרות.

בבנק ישראל אומרים כי "הממצא המרכזי של המחקר הוא שגמישות הביקוש לדירות ביחס למחיר היא בממוצע 0.046-, בגבול התחתון של הממצאים בספרות במחקר, שהתבססה על מתודולוגיות אחרות. הגמישות שנמצאה כאן נמוכה מאוד, ומשמעותה שהפרטים משנים רק במעט את צריכת שירותי הדיור בבעלות בהשפעת שינויים קטנים במחיר. הסבר אפשרי לגמישות הנמוכה שנמצאה הוא שהשינוי בשיעור מס הרכישה קטן, ולכן אפשר שפרטים רבים אינם מגיבים עליו כלל".

שוב, במילים פשוטות יותר. הציבור לא מושפע במידה רבה מהעלאת מס הרכישה. גמישות הביקושים נמוכה מאוד, כמעט אפסית. האם יש כאן רמז שעל הממשלה להעלות את מס הרכישה? ימים יגידו.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה