הפסקות אוכל לעובדים – מה אומר החוק בעניין?

הפסקת עבודה לעובדים, מה החוק | תמונה: PIXABAY

כעת כשאנחנו אנשים מבוגרים, זה לא ממש שונה. בכל מקום עבודה חייבים לספק לנו, לפחות, הפסקת אוכל אחת, במהלכה אנחנו לא אמורים לעבוד אלא יכולים לשבת ולאכול את האוכל שהבאנו מהבית או מכל מקום אחר. ישנם מקומות רבים שמספקים גם ארוחות לעובדים, בין אם זה באמצעות קייטרינג למוסדות, למשל דרך חברת קייטרינג מאמא שמתמחה באספקת מזון מוסדי לבתי עסק בסדרי גודל שונים, ובין אם זה בדרכים אחרות. יש מקומות שמספקים אפשרויות שונות בעזרתן ניתן לרכוש ארוחות במחירים מוזלים או דרך מקום העבודה עצמו.

הפסקת אוכל בזמן העבודה היא עניין קבוע, מוגדר בחוק, תנאי סוציאלי שהוא חובה לספק ולא עניין של רשות או זכות. כל מקום עבודה, גדול או קטן, חייב לספק זמן להפסקה כזו.

לפני שנסביר בדיוק מה החוק אומר בנושא, צריך להדגיש שני היבטים שקשורים לנושא. הראשון, החוק מגדיר את משך זמן ההפסקה, מי זכאי לה וכיצד. ההיבט השני מתייחס לשאלה, מי משלם על ההפסקה, האם זה בא על חשבון העובד או על חשבון המעסיק.

מה אומר החוק לגבי הפסקות אוכל לעובדים

החוק מבדיל בין מי שנחשב לעובד בעבודת כפיים לבין מי שלא. מי שעובד בעבודת כפיים, זכאי להפסקה של 45 אם הוא עובד שש שעות או יותר. לעומת זאת, מי שלא עובד בעבודת כפיים, זכאי להפסקה דומה אם הוא עובד 8 שעות ויותר בשבוע עבודה של 6 ימים או 9 שעות ויותר בשבוע עבודה של 5 ימים.

לגבי השכר, הרי שהמעסיק איננו חייב לשלם לעובד על הפסקות אוכל  לעובד אלא אם הוא דרש ממנו להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה. כאמור, מקום העבודה לא חייב לספק לעובד אוכל, אך הוא כן צריך לספק לו זמן לאכול, ורצוי גם פינה מסודרת, נוחה ונקייה לשם כך.