מה הקשר בין מחיר למשתכן ובין תקציב עולם הישיבות?

גפני וכחלון. צילום: יצחק הררי פלאש90

הפרשן הפוליטי יעקב ריבלין חושף היום בטורו ב'בקהילה' את הקשר בין הפרויקט של אחיסמך ועפולה במחירי למשתכן לבין תקציב הישיבות ששוחרר השבוע.

לדברי ריבלין: בדקנו  לבד ומצאנו שממש במקרה, שבועיים קודם לסיכום (על הגדלת תקציב הישיבות) הפשיר גפני את הקפאת העברות הכספים של האוצר בוועדת הכספים ושחרר כמה העברות אסטרטגיות. אחת מהן הייתה בנושא הנמצא בציפור נפשו של שר האוצר משה כחלון. מדובר במתן ערבויות מדינה לשני פרויקטים גדולים של מחיר למשתכן שעמדו לפני קריסה. מדובר בפרויקטים בעפולה ובלוד שכללו אלפי יחידות שהוצאו בשיטת המחיר למשתכן.

הפרויקטים הוצאו למכרז  קבלנים. זכה מי שהציע את המחיר הנמוך ביותר, עשרות אלפי זוגות צעירים הסתערו על ההגרלה,  כמה מאות מהם זכו בדירות בשלבים הראשונים. אבל מה עושה השטן. במקרה זה הבנקים למשכנתאות. אלה בדקו ומצאו שהקבלנים שהתמודדו במכרזים הציעו מחירים כל כך נמוכים שמטילים ספק ביכולת הכלכלית שלהם להשלים את הפרויקטים כמתוכנן. עוד התגלה שבשל טעות טכנית לא הכניסו את המכרזים בשיטה האמורה למסגרת חוק ערבויות המכר. משכך סירבו הבנקים לתת משכנתאות לזוגות הצעירים שזכו בהגרלות. סיכונים? לא על חשבונם בבקשה.

זעקת הזוגות הצעירים בקעה לשמיים. אם אין משכנתאות אין כל ערך לזכייה בהגרלה. הזעקה הגיעה גם לכנסת ולממשלה.  אבל אין כל דרך לכפות בנק מסחרי לתת הלוואות  לפרויקטים עתירי סיכון רב.

המשבר לא היה נקודתי לשני הפרויקטים בלבד. היה זה איום קיומי על כל שיטת המחיר למשתכן שהיא ספינת הדגל של כחלון במאבקו בהתייקרות מחירי הדירות. הוא שם את כל יהבו על השיטה והזניח כל אמצעי אחר שהוצע לו. ממש כמו הדבקות הפאנטית של קודמו, שר האוצר יאיר לפיד, שהתעקש על מע"מ אפס כפתרון יחיד למצוקת הדירות. אם השיטה לא תביא תוצאות עד הבחירות הבאות הוא יתאדה לחלל הפוליטי באותה מהירות שהגיח אליו.

אם הפרויקטים בעפולה ובלוד היו קורסים כבר עכשיו לא היה צורך להמתין לתוצאות הבחירות ומיותר היה גם להציץ בסקרים. כחלון היה הופך לארגז עגבניות שנשכח בשמש על רצפת השוק הסיטונאי בצריפין. רק פועלי הניקיון היו מתכופפים להרים אותו.

במצב נואש זה העביר כחלון החלטת ממשלה על הענקת ערבות מדינה בסך של חצי מליארד שקל לבנקים שיסכימו להעניק משכנתאות לרוכשי הדירות בשני הפרויקטים. למעשה כמעט מדובר במתן כסף מזומן. רק כך שוכנעו הבנקים שאין עבורם שמץ של סיכון במשכנתאות.

החלטת הממשלה תורגמה לבקשה של האוצר שהועברה לאישור של ועדת הכספים. היא שכבה שם יחד עם עוד ארבעה עשר מיליארד שקל של בקשות אחרות שהוגשו מטעם האוצר עבור כל משרדי הממשלה. עיכב גפני את כל ההעברות הנדרשות בנימוק של שקיפות. הוא דרש שהאוצר יפרט להיכן בדיוק הולך כל שקל. באוצר אולי היו עושים זאת אך הם ידעו שחבל על הזמן. גפני היה מחפש ומוצא תירוץ אחר להקפאת הכספים. שם המשחק היה תקציב הישיבות וכל הצדדים ידעו זאת היטב.

פריצת הדרך הייתה איפה בנושא שכחלון לא יכול היה לחכות בו שבוע אחד נוסף. הוא שלח את אנשיו לשיחות עומק עם גפני והסיכום היה  שלא יהיו עיכובים באישור ערבות המדינה לפרויקטים לדיור. במקביל סוכם שהאוצר, קרי: כחלון ואנשיו, יסירו את התנגדותם להשלמת תקציב הישיבות בהתאם לפרשנות של גפני להסכם הקואליציוני. במגרש הפוליטי קוראים לזה דיל. אחלה דיל וכשר למהדרין.