במענה לתובענה שהגישה הספריה הלאומית בירושלים ביהמ"ש המחוזי אימץ את עמדת היועמ"ש והצהיר על "כתרי דמשק" – 9 ספרי תנ"ך הכתובים על קלף, כהקדש ציבורי • מונו חברים מכל קצווי הקשת שינהלו את ההקדש • מקום משכן הכתרים שהציל המוסד – יישאר בספריה הלאומית
חיליק ברקוביץ 19.08.2020
חלק מכתרי דמשק | צילומסך מאתר הספריה הלאומית בית המשפט המחוזי בירושלים אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וקבע כי "כתרי דמשק" – תשעה ספרי תנ"ך הכתובים על קלף, הם נכס בעל אופי ציבורי מובהק, ושמירתם היא לטובת הציבור כולו. בית המשפט הצהיר על כתרי דמשק כהקדש ציבורי, אשר ינוהל ע"י 9 נאמנים במשכנם בספריה הלאומית בירושלים.
כתרי דמשק הם תשעה כתבי יד מהודרים של התנ"ך, הכתובים על גבי קלף, שניצלו והובאו לישראל מסוריה באמצע שנות ה-90 במבצע חילוץ חשאי של המוסד והם שעמדו בבסיס ההליכים המשפטיים משנת 2014, שבהם נחלקו הצדדים באשר לגורל הכתרים, מקום משכנם וההסדרים הראויים לאחזקתם.
כתרי דמשק הם נכסים בעלי אופי ציבורי- לאומי ובעלי חשיבות היסטורית. לאחר שהובאו הכתרים לישראל, הם היו נתונים במשמורת הספריה הלאומית, אשר פעלה לאורך השנים לשימורם ולתחזוקתם השוטפת.
בחלוף כעשרים שנים מאז שנמסרו הכתרים לידיה, ביקשה הספריה הלאומית לפעול להסדרת מעמדם המשפטי – לאחר שעלו טענות מצד חלק מיהודי סוריה על רצונם בהחזקת הכתרים במרכז שייבנו עבורם ועבור מורשת יהודי דמשק. במסגרת התובענה שהגישה, הדגישה הספרייה הלאומית את מעמדה כספרייה הלאומית הממלכתית של מדינת ישראל והעם היהודי ואת יכולותיה המתקדמות בשימור ובטיפול בכתרים. הספריה הלאומית עתרה לכך, שבית המשפט יצהיר כי תשעת כתרי דמשק מהווים הקדש ציבורי וכי בית המשפט יקבע את תנאיי ההקדש ומטרותיו.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך ובעמדה שהגיש ציין, כי "כתרי דמשק הינם שרידים מוצלים מאש, ועדות לקורות עם-ישראל במאות השנים מאז כתיבתם. לכתרים היסטוריה עשירה ומאפיינים ייחודיים החושפים רזים מחיי הנדודים ותלאות קהילות יהודיות בעבר ובהווה. הכתרים עשויים מלאכת יד, והם מופת לאמנות הקליגרפיה והמיקרוגרפיה היהודית. כל כתר וכתר מקבוצה זו הוא יחידאי, ומכאן נדירותם. כתיבת הסת"ם והאמנות שבכתרים, כמו גם הדקדוק שבמסורה הגדולה ושבמסורה הקטנה שבשולי הקלף, הם מפסגות היצירה היהודית ואין עוררין, כי מדובר ביצירות מופת של העם היהודי, אשר ערכן לא יסולא בפז".
עמדת היועץ המשפטי לממשלה אומצה במלואה על ידי בית המשפט, והיא מהווה את הבסיס לשטר ההקדש שכונן על ידי בית המשפט.
בית המשפט אימץ את המתווה שקבע היועץ המשפטי לממשלה להרכב של 9 נאמנים בהקדש, שכן לעמדת היועמ"ש, על הנאמנים בהקדש לייצג קשת ציבורית רחבה- אנשי תורה והשכלה, נציגים של יוצאי יהדות סוריה, אנשי מקצוע ומומחיות מטעם הספרייה הלאומית, מבלי שגורל כתרי דמשק יהיה מוכתב על ידי גורם אחד. בהתאם לעמדת רשם ההקדשות נקבע, כי במקרה של מחלוקת שבה יש שוויון, ליו"ר הנאמנים לא יהיה קול מכריע. כמו כן נקבע, כי למנהל מחלקת השימור בספריה הלאומית תהיה זכות וטו בכל עניין הקשור או משפיע על שימור הכתרים.
בהתאם למתווה שהוצג ע"י היועמ"ש, נקבע בשטר ההקדש, כי ניתן יהיה להציג את מי מהכתרים מחוץ לספריה הלאומית, בין היתר במרכז המורשת של יהדות סוריה, ככל שיוקם ביום מן הימים בחולון.
בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין, כי "דרך ארוכה עברו כתרי דמשק שיצאו תחת ידם של סופרי סת"ם לפני מאות בשנים, התגלגלו אל בתי הכנסת של קהילות ישראל בדמשק, ובעת מצוק ליהודי דמשק, ניצלו בידי המוסד בסיועו של הרב חמרה שסיכן נפשו לטובת הכלל ובסיועם של אחרים, עד שלבסוף הגיעו אל הספריה הלאומית שפעלה ושקדה על שימורם. אני תקווה שההצהרה על הקדש כתרי דמשק וקביעת כתב ההקדש יהוו מסד לכל הנוגעים בדבר לשמור, לשמר ולהאדיר אוצר זה של העם היהודי, לטובת הציבור בכללותו, למען הדורות הבאים, ולהנצחת מורשת קהילת יהדות סוריה".
מרשם ההקדשות לוותה את ההליך יחידת רשם ההקדשות, באמצעות עו"ד נוגה גלעדי. מטעמו של היועמ"ש לוותה את התיק משנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר.
התיק נוהל ע"י עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).