הנגיף פוגע בכלכלה, לא הסגר

בדיקות קורונה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כולם שואלים האם סגר טוב לכלכלה או רע לה. בעלי עסקים וחנויות כועסים, ובצדק. הם פוחדים מההשלכות, וטוענים שעלול לקרות מצב שילדינו ישלמו בעוד דורות על הסגרים שעתה חולפים עלינו, ובדיוק בעונות הבוערות – סוכות, וקודם לכן פסח – של המכירות השנתיות-העונתיות.

אבל הם טועים.

נתחיל מהפן הכלכלי, אבל יבוא כמובן, גם פן בריאותי.

אז חשוב לומר זאת בבירור. יוון ונורווגיה שהטילו סגרים במהירות, סבלו הרבה פחות – הן כלכלית והן בריאותית ממדינות שהיססו או בחרו שלא להטיל סגרים, כמו בריטניה ושבדיה. האסטרטגיה המנצחת, ללא ספק, היא לשמור על המדינה שלך ירוקה או להביא אותה לשם. רק אז, על בסיס איתן ויציב לפתוח את הכלכלה בחזרה. אין דרכי קיצור לכך. והוכח, ולא רק בישראל: מדינות שפתחו את המשק מוקדם מדי, ויש מדינות רבות באירופה שעשו כך, נמצאות עתה בגל שני משמעותי של התפרצות.

וזה המקום להדגיש: הנגיף פוגע בכלכלה, לא הסגר. מכון המחקר הלאומי של ארה"ב, NBER, מצא שרק עשירית מהירידה במכירות של חנויות-רחוב ניתן לשייך למגבלות ממשלתיות. כל היתר, נובע מפחד מהדבקה ומחשש לעתיד הכלכלי וכדומה.

כן, חשוב לוודא, על בסיס שיקולים אפידימיולוגיים, שלא נסגור פעילות כלכלית משמעותית שהסיכון ממנה שולי. אבל לומר שסגר רע לכלכלה? במצב הנדבקים כיום, אני ממש לא בטוח בכך.

ומילה בכובעי כמנכ"ל 'רחשי לב'. אנחנו מתקרבים לרגע שבו רופאים יצטרכו לקבל החלטה את מי להנשים. ולכן, אם עדיין אתם מברי המזל שלא נדבקו, עשו כל מאמץ שלא להידבק. מי שמרשה לעצמו להידבק או להדביק אחרים, עלול לגלות כי הוא שיחק בחייו או בחיי סביבתו הקרובה.

זה בדיוק הזמן להסתגר בבתים. לא לצאת, גם אם אין לכם קישוטים עדכניים לסוכה ותיאלצו להסתפק בקישוטים משנים עברו. גם אם בסעודות החג לא יהיו על השולחן הגבינות המיוחדות או הפשטידות הספציפיות שעליהן חלמתם. זה הזמן פשוט להסתגר, לצאת כמה שפחות. יציאה לרחוב משמעותה סכנה.