הצעת חוק חדשה מבקשת להחיל את החובה שהוטלה על משרדי הממשלה לשלם לספקים בזמן, גם על רשויות ממשלתיות, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, מוסדות להשכלה גבוהה וגופים מתוקצבים ונתמכים
יאיר גליק 10.07.2016
אילוסטרציה. למצולם אין קשר לידיעה. צילום: עאבד רחים ח'אטיב, פלאש 90 ועדת השרים לחקיקה תדון היום (א) בהצעת חוק שמבקשת לכפות על כל הגופים הממשלתיים לשלם לבעלי עסקים עצמאיים עד שוטף פלוס 45 יום ולא יותר. הצעה דומה שאושרה כבר מתייחסת אך ורק למשרדי ממשלה. אך הצעה זו מבקשת למתוח עוד יותר את יריעת החוק ולהחילו גם על חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה, ולמעשה כל גוף מתוקצב שנתמך על כספי מדינה.
את ההצעה הגישו חברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) מהקואליציה ואראל מרגלית (עבודה) מהאופוזיציה, ובדברי ההסבר להצעה נכתב: "המטרה היא להתמודד עם התופעה של דחיית תשלום לנותני שירותים וספקים חיצוניים, המספקים שירותים וטובין למוסדות המדינה. הנוהג הוא דחיית תשלום בחודש או בחודשיים, דהיינו "שוטף 30 או 60". הנורמה הזאת מקשה על פלח נרחב של נותני שירותים עצמאים וספקי טובין".
מגישי ההצעה ערים לקשיי הנזילות של גופים נתמכים והם כותבים כי "גם אם קשה להצדיק את דחיית התשלומים, נראה שהדבר נובע מקשיי נזילות של חלק מהמוסדות הפרטיים, ולכן ניתן להבין את הדחייה… אך בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות, בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי".
עוד אומרים מגישי ההצעה כי למרות שהחשבות הכללית קבעה כללים עבור מכרזים שמפרסמת המדינה, הרי שבמכרזים רבים מופיע סעיף שדוחה את התשלומים למועדים מאוחרים יותר. כמו הצעות דומות רבות שהוגשו במהלך השנים, גם כאן אומרים מגישי ההצעה כי תשלום דחוי פוגע במשק כולו שכן הוא יוצר תגובת שרשרת שמשפיעה על כל העסקים.
מאידך, צריך לזכור כי הצעות דומות לא צלחו את הליכי החקיקה פעם אחר פעם. כך שמוקדם מידי להעריך מה יעלה בגורלה של הצעה זו. אילטוב ומרגלית משוכנעים שהחוק יאושר ויעבור את הליכי החקיקה בכנסת.