האוצר פרסם חוק שאמור לפתור בין היתר את בעיית הגמ"חים

גפני וכחלון. (ארכיון) צילום: יצחק הררי | פלאש 90

שר האוצר, חה"כ משה כחלון (כולנו) פרסם היום (ג) תזכיר חוק שכותרתו "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים". החוק עוסק במקטע השני מתוך שלושה מקטעים שהגדיר הצוות להסדרת הרגולציה על נותני שירותים פיננסיים שאינם כפופים כיום לרגולציה ולפיקוח. הצוות יערוך ימי שימוע לתזכיר החוק וימליץ לשר האוצר על פרטי החקיקה שתובא לאישור הכנסת.

תזכיר החוק שפורסם עוסק במי שמקבלים פיקדונות ונותנים אשראי, אשר על כן, על פי ההגדרות היום, לפני החוק המוצע, היו נחשבים כבנקים, שהפיקוח עליהם נעשה בידי המפקח על הבנקים וממוקד ביציבותם של גופים אלה.

הצוות המליץ להחיל על אגודות אשראי ופיקדון ועל קופות גמ"ח, שסיכוני יציבותם פחותים מזה של הבנקים, רגולציה גמישה יותר, שתתמקד בהגנת הצרכן, בתחרות ובחדשנות, לצד פיקוח יציבותי מסוים ברמה המתחייבת ביחס לגופים מסוג זה.

כאמור, הגופים שעוסקים במתן אשראי וקבלת פיקדונות עליהם מדובר, יחולקו לשתי קטגוריות: אגודה שיתופית לאשראי ופיקדונות, שמוצע כי תוכל לתת ללקוחותיה גם שירותים אחרים בדומה לאלו הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק, ואשר תיקרא לעניין החוק 'נותן שירותי אשראי ופיקדון עם ריבית'; וכן קופות גמ"ח, שהן עמותות שעוסקות בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי ללא ריבית בהתאם להלכה. קופות אלו ייקראו 'נותני שירותי אשראי ופיקדון ללא ריבית'.

למעשה, החוק החדש נותן פתח להקמתם של בנקים קטנים חברתיים שיפעלו כאגודות שיתופיות ומסדיר את פעילותם של הגמ"חים בכך שהוא מאפשר להם להמשיך ולקבל פיקדונות ולהעניק הלוואות. מאידך, הוא מכפיף את פעילות הגמ"חים לפיקוח ממשלתי. דבר שעלול להרתיע רבים בציבור החרדי מהפקדת פיקדונות בגמ"חים.

באוצר אמרו כי גופים שיקבלו רישיון לעסוק בשירותים פיננסיים מסוג זה, יהיו כאלה שהמאזן השנתי שלהם אינו עולה על 1.5 מיליארד שקל. עוד אמרו שם כי הרגולטור שיפקח על פעילותם יהיה אותו מפקח שיופקד גם על נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) ונותני שירותי אשראי שאינם גופים מוסדיים.