בשבוע שעבר נפתחה חקירת רשות התחרות נגד שופרסל, שטראוס וחברות שיווק מזון נוספות – בחשד לעבירות על חוק התחרות וביצוע הסדר כובל | יום למחרת התקיים דיון סוער בוועדת הכלכלה בנושא עליית המחירים במשק ויוקר המחיה בישראל | בחברת רוסאריו מסכמים עשור ממחאת הקוטג', סוקרים את מצב השוק, בדגש על ההשוואה לענף התקשורת שעבר רפורמה מקיפה ומבהירים: "כרגע, יושבים על הגדר"
אהרן פיין 14.11.2021
קוטג' | צילום: יונתן סינדל פלאש 90 עשור לאחר 'מחאת הקוטג" של 2011 ומחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית. ובוועדת הכלכלה של הכנסת התקיימה בסוף השבועה אחרון דיון סוער בנושא עליית המחירים במשק ויוקר המחיה בישראל. זאת על רקע חקירת רשות התחרות שנפתחה בשבוע שעבר נגד שופרסל, שטראוס וחברות נוספות בחשד לעבירות על חוק התחרות וביצוע הסדר כובל.
לילך גראוס מחברת רוסאריו ייעוץ ומחקר בע"מ פרסמה את התייחסות החברה לאירועים האחרונים בשוק המזון הישראלי, תוך שהיא מדגישה בתחילת סקירתה כי קיימת ריכוזיות גבוהה של ספקי המזון ובהתאם לנתוני סטורנקסט לספטמבר 2021, נתחם של 10 הספקים המובילים מגיע ל- 53.5% בחודשים ינואר-ספטמבר,2021 ורושם עליה של 0.3 נקודות מול התקופה המקבילה בשנת 2020. כאשר ארבעת הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-34.5%.
"חשוב שנזכור" מוסיפה גראוס, כי "הקו המנחה את הרגולטורים הוא להפוך את המשק – למשק תחרותי שמטרתו להביא לירידת מחירים מתוך אמונה שתחרות היא מרכיב חשוב ומרכזי בכל משטר כלכלי וקפיטליסטי. בהתאם לכך, ובהמשך למחאה של קיץ 2011, אנחנו רואים איך הרגולטורים בעשור האחרון מנסים להילחם ביוקר המחייה כאשר המלחמה הבולטת שבהם היא הרפורמה בשוק הסלולר שהונהגה ע"י השר משה כחלון. חברות הסלולר שהיו עתירות כוח אדם והרוויחו רווחי עתק הגיעו למצב בו הן נלחמות כדי לשרוד".
עוד הוסיפה: "אסור לנו "לזלזל" ברגולטור שכן חשוב לצאת מתוך הנחה שמטרת העל שלו היא המלחמה ביוקר המחיה. בין אם זה באמצעות הגברת יבוא, הפחתת מכסים על מוצרים ופירוק של מונופולים. לעיתים אף נדמה כי הרפורמות הן המטרה ולא האמצעי בכל מה שקשור לרגולציה כי היא חלק מפוליטיקה. אין הדבר אמור לשנות למשקיעי ענף המזון – כאשר הרגולציה תזהה גם הזדמנות פוליטית היא תפעל בכל הכוח והרפורמה תהפוך למטרה העיקרית".
אז מה עושים עכשיו?
לאחר סקירת מצב השוק כיום, סיכמה גראוס את מסקנתה: "אנו חושבים כי מדובר בענף חזק, גם כשבוחנים את יכולות והנהלות יצרניות המזון וגם כאשר בוחנים באותה מראה את קמעונאיות המזון. הענף הוכיח חסינות לאירועים חיצוניים ואף יותר מזה בכל הקשור לנגיף הקורונה.
"עם זאת, אם נסתכל על יצרניות רשתות המזון ונסתמך על ה-Case Study שיש לנו מענף התקשורת, אנו לא נכנסים לנושא הטיפול ביוקר המחייה ואיכותו – שוב כי מדובר ברגולציה שאותה תמיד קשה לחזות. חשוב להבין כי הלך הרוח של שנת 2011 שבעטיו נגזרו הגזרות על שוק התקשורת (עד היום הענף לא ממש מצליח לצאת ממנו ולחזור לשיווי משקל כלשהו), עלול לחזור על עצמו. כפי שחברות הסלולר הוצגו כתאבות בצע הטומנות ראשן בחול נוכח המחאות וההזהרות של משרד התקשורת, עלולות יצרניות המזון והרשתות למצוא עצמן במצב דומה.
"אנו מאמינים כי חשוב שרשתות ויצרניות המזון יגבירו את השקיפות שלהן מול הצרכנים ובעיקר יתחילו לחשוב על מה שחברות הסלולר לא רצו לחשוב וזו רגולציה עצמית. הפיכת הטיפול במשבר הנוכחי לטיפול אקטיבי ואקטיביסטי, גם אם כרוך בוויתור מסוים על רווחיות וגם ישפר רק במקצת את שביעות רצון הצרכנים והרגולטורים, עשויה להציל את הענף מליפול כפי שנפל ענף התקשורת. הקרבת רווחיות וטיפול נכון במשבר הם קרש הצלה וכנראה גם אמצעי לבידול רשתות/יצרניות מול הצרכן והרגולטור. אנו נעקוב בדריכות אחר מאמצי וצעדי הטיפול
"במשבר הנוכחי (שעלול להעמיק וזאת למרות שהביקוש למזון נחשב לקשיח יחסית) לפני שנחשב מסלול מחדש בנוגע לשווי הוגן של כל חברה ולמיצוב שלה כאלטרנטיבת השקעה בשוק המזון".
ומה בינתיים? "כרגע יושבים על הגדר…."
14/11/2021 18:47
לפרק את כל המועצות למיניהם כמו הפירות הביצים