התחדשות עירונית: חובת מחזור פסולת הבניין עשויה לגדול

אלעזר במברגר | צילום: הרשות להתחדשות עירונית

המחקר שהובל על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובליווי של משרד הבינוי והשיכון והמשרד להגנת הסביבה, מצא כי יש לקבוע את מקדם פינוי הפסולת באתרי בנייה, העומד כיום על 0.5 טון למטר רבוע, על1.4 טון למטר רבוע, על מנת להתאים את המקדם לצרכי פינוי הפסולת המאפיינים את הבנייה כיום. שינוי זה הינו בעל השלכות סביבתיות רבות משמעות, ויש בו כי לקדם פינוי ומחזור של פסולת בהיקפים הגבוהים כמעט פי 3 מבעבר.

המחקר מאפשר הערכה מדויקת יותר של היקף הפסולת המתפנה מאתר שבו מתבצע פרויקט פינוי בינוי, ובכך מאפשר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להתאים את הרגולציה לנתונים המשקפים את המציאות בשטח, כאשר פינוי של פסולת בהיקף גדול בשנים הקרובות, יאפשר מחזור שלה לטובת השבת החומרים, בעיקר בטון, לשימוש במסגרת של בנייה חדשה.

בתהליכי התחדשות עירונית בעת ההריסה נוצרת פסולת בנייה בכמות גדולה באופן משמעותי מאשר בפרויקטים בבניה חדשה, כאשר חלק ניכר מפסולת הבניה ניתן לגרוס ולמחזר לטובת מוצרי בנייה ותשתיות. חלקה של הבנייה בהתחדשות העירונית צפוי להוות כרבע מכלל הבנייה בארץ עד שנת 2040, ולמעלה מ 60% במחוז תל אביב. יחד עם היקפי ההתחדשות הצפויים לעלות באופן דרמטי גם היקפי הפסולת הנוצרת מתהליכים אלו, מה שעלול להביא לזיהום סביבתי בשטחים הפתוחים בהם מושלכת פסולת זו.

כדי להתמודד עם התופעה נדרשת היערכות לאומית לקידום מחזור הפסולת. מחקר זה החל את יצירת תשתית הידע המאפשרת הגדלה של היקפי מחזור הפסולת הנוצרת בתהליכי ההריסה של פרויקטי התחדשות עירונית, וזאת מתוך בדיקה של משקל וסוג הפסולת שהבנייה צפויה לייצר אל מול החסמים, היכולת והתמריצים הקיימים לבצע את המחזור של חומרים אלו והשימוש החוזר בהם.

המחקר בדק לראשונה בארץ את משקל הפסולת המיוצרת באתרי התחדשות עירונית, את הרכב הפסולת, אופן המחזור של מרכיבים אלו, תקנות ודרישות שעל החברות הבונות לעמוד בהן והאם ניתן לעמוד בהיקף המחזור וההטמנה הנדרשים עם המפעלים והאתרים הקיימים.

הרבה יותר בטון

בין תוצאות המחקר עלו הממצאים הבאים.

משקל הפסולת שמייצרת הריסה בתהליך פינוי בינוי הוא 1.4 טון למ"ר הריסה.

הרכב הפסולת של בניינים אשר עוברים התחדשות עירונית ונבנו בשנות ה-50-70 למאה שעברה משוער  כ – 80% בטון, 7% בלוקים, 5% ברזל ושיעור נמוך של מרכיבים נוספים כמו גבס, טיח, מלט, פלסטיק, עץ וקרמיקה.

היקף פסולת הבניה שנוצרת בישראל עומד על כ 6.2 מיליון טון (נכון ל- 2019). לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, כמות הפסולת גדלה בכל שנה ב 1-2%.

כ-55% מהפסולת (כ,3.4 מיליון טון) נקלטת במתקני המחזור וכ – 48% ממנה (כ – 3 מיליון טון) שווקה מחדש בפועל.

שיעור מחזור פסולת הבניין בישראל עדיין נמוך משמעותית ביחס למדינות האיחוד האירופאי, שבחלקו כבר עבר את ה – 90%.

ההערכה היא שכ-2.2 מיליון טון, שמהווים כ 35% מפסולת הבניין (נכון ל-2019), מושלכת בשטחים הפתוחים ובאתרים לא מוסדרים.

צפוי גידול משמעותי בהיקפי הפסולת מהריסה, בעיקר בעשור 2030-2040 במחוזות מרכז ות"א אך גם בשאר חלקי המדינה. בעשור זה מרבית תכניות להתחדשות עירונית יתממשו.

בישראל  36 אתרי מחזור והטמנה, כאשר חלק מהאתרים ייעודיים להטמנה או מחזור וחלקם משלבים הטמנה ומחזור באותו אתר. בנוסף, ישנם 11 אתרי הטמנה מוסדרים לפסולת מעורבת המאושרים לקלוט פסולת בנייה בפריסה ארצית.

בין החסמים לשימוש בחומרים ממוחזרים כיום איכות החומר הממוחזר, היעדר ביקוש, היעדר אינטרס וכדאיות כלכלית ומחיר לא אטרקטיבי.

מספר חסמים צפויים לקבל מענה: הראשון שבהם: המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא להקמת מפעלים חדשים ושדרוג הקיימים. בנוסף, פתרונות נוספים העומדים על הפרק הם שדרוג טכנולוגיית ההפרדה והמחזור, השלמת תקינה מתאימה, הצבת יעדים לאומיים מוגדרים ומתן תמריצים לשימוש בחומרים ממוחזרים.