FREEPIK במהלך 100 השנים האחרונות, הפסיכותרפיה הוכחה ככלי יעיל, שמיטיב עם איכות החיים תורם לרווחה נפשית ומסייע להתמודד עם משברים, אתגרים ושינויים בחיים.
אף על פי שהטיפול מוצע לכל אדם, לדברי איתן טמיר, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות, הכלי הזה אינו נגיש לכולם. בשל פערי תרבות ושפה, יש אוכלוסיות שלמות שלא נהנות מהיתרונות שהוא מציע. נפגשנו לשיחה על הסיבות לפער, וכיצד המכון שהקים, "מכון טמיר", מצליח לגשר עליו.
טמיר פותח את שיחתנו בהצהרה "הפסיכותרפיה המסורתית לא פוסלת אמונה דתית, אבל הערכים הבסיסיים שלה חילוניים. מטפל יכול להיות דתי או חילוני, זה לא משנה, הראייה הפסיכודינמית המסורתית רואה אמונה דתית כמשהו לא מזיק, במקרה הטוב. במקרה הרע, הוא סימפטום של בעיה נפשית. במדינת ישראל, בה ליותר מ- 50% מהתושבים יש זיקה לדת (יהודים וערבים), זה עלול ליצור ריחוק מסוים".
האם לא ניתן לעשות את ההפרדה במסגרת טיפול שאמורה להיות נטולת שיפוט וביקורת?
טמיר: " הסיבה לכך היא לא שיפוט או ביקורת, אלא בהנחות היסוד של השיטה, שמטבען בונות את הטיפול כאמצעי שמתאים לאוכלוסיות חילוניות, ליברליות ומערביות, מה שהופך את הטיפול לפחות נגיש עבור אוכלוסיות שאינן כאלה.
לדברי טמיר קהלים רבים רבים, יעדיפו לפקוד קברי צדיקים, רבנים, מטפלים באנרגיות או קוראות בקלפים. אני לא טוען שמשהו אחד עובד והשני לא, אבל כשמעמידים את המדע מול השיטות המיסטיות, הרוחניות, הדתיות או האזוטריות, שאינן מגובות במחקרים, קשה להבין מה מונע מהאנשים להגיע לטיפול וליהנות מיתרונותיו״
אם הנחות הבסיס של הטיפול נוגדות את אמונתם, כיצד הוא יכול בכל זאת להועיל להם?
טמיר: "קיימים למעלה מ-200 סוגי טיפול בשיחות, שמציעים לאדם רווחה נפשית ושיפור אורחות חיים, אך ניתן לומר, שהדבר המרכזי שעובד ומניע את הטיפול הוא הקשר עם המטפל. בסופו של דבר, כששואלים מטופלים מה הם זוכרים מטיפול שהסתיים, הם יציינו איכויות אישיותיות של המטפל או חוויות חיוביות מתוך מערכת היחסים של המטפל והמטופל. מעבר למתודולוגיה, שאין להמעיט בערכה, יש חשיבות רבה למשתנים לא ספציפיים בטיפול, אותן איכויות שהמטפל מביא עמו לטיפול, מעבר לגישה התיאורטית ממנה הוא מגיע.
הם מה שמאפשר למטפל להגיע למטופל, וזו אומנות לשמה – היכולת להשרות אווירה, להשתמש בשפה, בניב או בסלנג שמוכר למטופל, לסנכרן עמו את שפת הגוף וקצב הדיבור, כל המרכיבים האלו ועוד רבים אחרים, הם המפתח ליצירת אמון ופתיחות ומאפשרים להמיס התנגדויות לגייס מוטיבציה ולהניע שינוי".
ומה ההבדל העיקרי בין המטופל התל אביבי הטיפוסי ליוצא הקהילה החרדית או הערבית לדוגמה?
טמיר: "המטופל התל אביבי שומר על לייף סטייל, והפסיכותרפיה עבורו היא חלק מסגנון חיים נורמטיבי. לעומתו, אוכלוסיות ״ישראל השנייה״ מגיעים כדי לפתור בעיה ספציפית – פחד גבהים, פחד מטיסות, חרדות וכדומה".
בשל כך, האם ניתן להסיק שיוצאי הקהילות הללו זקוקות פחות לטיפול הפסיכותרפי?
טמיר: "בדרך החיים המודרנית כולם זקוקים בשלבים מסוימים בחייהם לטיפול פסיכותרפי. לצערי, אנחנו רואים בפועל שהם פחות מתחברים אליו, אבל זה לא אומר שהוא לא מתאים להם, אלא שאנחנו, המטפלים, שוגים בדרך שאנו מנגישים אותו".
ההבנה שלא כל הקהלים מנצלים את יתרונות הטיפול הפסיכותרפי, ובמיוחד קהלים שזקוקים לו במיוחד, הביאה את איתן טמיר לפתוח את "מכון טמיר ". כשהמהפכה החברתית של שנת 2012 בשיאה, טמיר מבין שהחברה זקוקה לכך יותר מתמיד, ומחליט, "אם ההר לא יבוא למוחמד, מוחמד יבוא אל ההר".
ספר לי על מכון טמיר.
טמיר: "במכון טמיר יש 35 מטפלים קליניים מתחום הפסיכולוגיה הקלינית והתעסוקתית, שעוסקים בטיפול פרטני, זוגי, קבוצתי ומשפחתי. פרט למטפלים הללו, יש יותר מ- 180 מטפלים בקליניקות שפרוסות ברחבי הארץ ומשתפים פעולה עם המכון. אנו מציעים אבחונים דיאגנוסטיים, טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT), טיפולי פסיכותרפיה, טיפול בגישה פסיכודינמית, התערבות במצבי משבר, הדרכות מקצועיות ועוד.
פרט לכך, בשנת 2018 המכון הוכר כמוסד להסמכת 0פסיכולוגים על ידי משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים בישראל. משמעות הדבר היא, שאנו מוסמכים להדריך ולהסמיך מתמחים שהוכשרו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והתעסוקתית.
חשוב להדגיש, פעילות המכון מתבססת על ראייה אינטגרטיבית, שמטרתה להתאים את הטיפול למטופל הן מבחינה מקצועית, כך שיקבל מענה מקצועי לבעיה שהוא מבקש לפתור, והן מבחינה תרבותית ושפתית, כך שירגיש קודם כל שמבינים אותו".
אז איך מנגישים את הטיפול הלכה למעשה?
טמיר: "ראשית, המטפלים שמשתפים איתנו פעולה מגיעים מכל קצוות הארץ, ממגוון מגזרים וקהילות. פרט לכך, במסגרת הכשרת המתמחים, אנו משלבים משימות, שנועדו להגדיל את ארגז הכלים שלהם ולחשוף אותם לקהלים שהם לא מכירים או שלא נחשפו אליהם לאורך חייהם. לדוגמה, מתמחה שגדל בקיבוץ יראיין מנהל קהילה חרדית בבית שמש.
בנוסף, במרכז עצמו יש 12 מתאמות טיפולים שמכירות את המטפלים שאנו עובדים עמן – מיהם, מה הרקע המקצועי שלהם, עם אילו אוכלוסיות הם עובדים, מה תחומי ההתמחות שלהם ועוד. אנו מקיימים מפגשי הדרכה שוטפים, והמתאמות נמצאות עם העמיתים בקשר רציף. תפקידן הוא לשוחח עם כל הפונים למכון ולהבין מה סיבת הפנייה לטיפול, האם ואילו סוגי טיפולים הם עברו בעבר, מה הצליח ומה לא, ולמה ועוד. על בסיס הידע שהן אוספות, הן מפנות את המטופלים למטפלים המתאימים להם ביותר".
האם זה מצליח?
טמיר: "לפני הכל, זו שיטה הגונה וישרה שמונעת מתוך ראייה קהילתית. חשוב לי לדעת שהמטופל מקבל ממני את מה שהוא זקוק לו. אם אני לא יכול לספק לו את זה, אדאג להפנות אותו למי שסביר ביותר שיצליח בכך.
הבחירה במטפל מתאים היא אתגר. רוב הפונים לטיפול פסיכולוגי מסתמכים על מידע ברשת או על המלצות, אבל להבדיל מאורתופד שמתמחה בברכיים או נוירולוג שמתמחה במחלה כזו או אחרת, אנחנו לא יודעים עדיין לנבא איזה מטפל מתאים אישיותיות לאיזה מטופל. . ואני מזכיר שמערכת היחסים היא פקטור מרכזי בהצלחת הטיפול. המנגנון שאנחנו עובדים עליו מאפשר להציע התאמה מתוך מקום מושכל, על סמך נתונים שונים.