הוא דורש תשלום גבוה פי 8.5 מהסכום לפי תקנות הכנ"ר ■ הכונס הביא לסיומם של אחד הפרוייקטים שנתקעו עם קריסת חפציבה והביא לאיכלוס הסופי של פרויקט המונה 222 דירות על פני תשעה בניינים
שאול כהנא 18.07.2016
התפרסמה בחללים שנמכרו. תצלום אילוסטרציה מהפלישה לשכונת חפציבה בבית שמש | צילום: אוראל כהן, פלאש 90 כמעט תשע שנים לאחר קריסתה של קבוצת חברות הבנייה חפציבה נדמה שהמרוויחים הגדולים, או היחידים, הם בעלי התפקיד שמינה בית המשפט במסגרת הליכי הפירוק. כך, עו"ד פיני יניב, המשמש ככונס הנכסים בכמה מהפרויקטים של קבוצת החברות, ביקש לאחרונה מבית המשפט לאשר לו שכר טרחת ביניים של 4.6 מיליון שקל עבור עבודתו בפרויקט מחסיה א' בבית שמש.
העיתונאי זוהר שחר-לוי מ'כלכליסט' שמדווח על הדרישה הגבוהה, מציין כי בשלב זה ממתין בית המשפט המחוזי בירושלים לעמדתו של הכנ"ר בעניין זה, שכן על פי התקנות, לעו"ד יניב מגיע שכר טרחה של כחצי מיליון שקל. עמדת הכנ"ר צפויה להגיע בשבועיים הקרובים.
בדו"ח שהגיש לבית המשפט יניב, ממשרד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', הוא ציין כי הסכום נדרש עבור עבודתו ככונס בונה של פרויקט מחסיה א' מאז קרסה חפציבה ב־2007 ועד דצמבר 2012, אך הוא מוסיף כי אין מדובר בדו"ח מסכם וכי עומדות בפניו כמה פעולות נוספות. לטענתו, מספר שעות העבודה שהשקיעו הוא וצוותו הוא כ־14,100, ועבודתו הצריכה פעולות שמאפיינות עבודה של יזמים, קבלנים, עורכי דין ומפעילי רשת גבייה מסועפת. עוד הוא טוען כי עבודה זאת הביאה להשלמת הפרויקט, המונה 222 דירות על פני תשעה בניינים, באופן מוצלח ביותר.
לטענת כונס הנכסים בפרויקט, בשל השקעתו החריגה יש לחשב את שכרו על בסיס שעות עבודה בתוספת הולמת ולא על פי תקנה 8 (שכר מימוש), שהיתה מניבה לו כחצי מיליון שקל, סכום שנגזר מ־33.4 מיליון השקלים שהתקבלו בקופת הפירוק.
"פעולות כונס הנכסים וצוותו במשך יותר מחמש שנים היו רבות ומגוונות", הוא כתב לבית המשפט, "הן הצריכו מומחיות בתחומים שונים, והושקעו בהן מאמצים ניכרים וחריגים בהיקפם. ברי כי אין כבית משפט נכבד זה, המצוי בנבכי פרשת חפציבה זה יותר משבע שנים, מי שיכול להעריך נכונה את גודלה והיקפה של העבודה אשר הושקעה על ידי כונס הנכסים וצוותו". לפי יניב, "דרכי החישוב החלופיות מובילות לעיוות של ממש". הוא טוען כי אם יחושב השכר בהתאם לתקנה 8, תתקבל "תוצאה אבסורדית" ולפיה יקבל שכר שעתי של כ־27 שקל.
לפי הדו"ח שהגיש יניב לבית המשפט, נכון לסוף שנת 2012 נכנסו לקופת הכינוס 33.4 מיליון שקל, נוסף ל־278 אלף שקל שהיו בחשבון הליווי במועד מתן צו הכינוס. ההוצאות עמדו על 13.6 מיליון שקל, וסכום נוסף של 15.8 מיליון שקל הועבר לנושה המובטח, בנק מזרחי. נכון לתום תקופת הדו"ח יש בקופה 4.04 מיליון שקל.
תקנה 8 קובעת כי לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל ולמעט הכספים שהועברו לו מכונס נכסים או מפרק אחר.
לדברי יניב, הוא ראוי לתגמול זה "על מנת שלא ייצא שכרו בהפסדו". עוד הוא טוען כי פסיקת שכר הטרחה בדרך אחרת עלולה להיות "תמריץ שלילי" לבעלי תפקידים פוטנציאליים.
בעוד חודשיים ימלאו תשע שנים לקריסת חברות הבנייה מקבוצת חפציבה. 4,300 הרוכשים שנותרו אז ללא דירות קיבלו אותן מאז ומבחינתם הסתיימה הפרשה. ואולם, זו עדיין חיה ובועטת בקרב בעלי התפקיד שבה. כך, עד סוף 2013 גרף לכיסו המנהל המיוחד שמונה לקבוצה, עו"ד יצחק מולכו, יותר מ־20 מיליון שקל.
אלא שבכך לא די: לכל אחד מהפרויקטים של חפציבה שנתקעו עם קריסתה מונו כונסי נכסים, שגם הם זכאים לשכר טרחה. בינואר 2015 פסק בית המשפט סכום נוסף של כ־3 מיליון שקל (שכר טרחה והוצאות) עבור עבודתו של עו"ד יניב בפרויקט מחסיה ב'.
ממשרד מיתר, ליקוורניק ושות' נמסר: "עו"ד יניב מבקש שכר טרחה על טיפול בתיק מורכב, הנמשך למעלה מחמש שנים, ושעות עבודה רבות שהושקעו על ידי צוות רחב של עורכי דין בראשותו. בכל המקרים הקודמים המצוינים שכר הטרחה נבחן ואושר כדין על ידי בית המשפט". ממשרד המשפטים נמסר: "עמדת הכנ"ר באשר לשכר הטרחה המדובר תימסר לבית המשפט כמקובל".