freepik אדם הגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון ונפתח הליך חדלות פירעון בעניינו. בהמשך ביטל בית המשפט את ההליך בשל מחדלים של החייב. בשלב זה החייב מעוניין להגיש בקשה נוספת, ונשאלת השאלה: כמה זמן עליו להמתין מרגע שבוטל ההליך הראשון שלו, ועד שיוכל להגיש בקשה נוספת? במאמר הבא, עורך דין הוצאה לפועל חיפה עורך דין שי דנה, מספק תשובה לשאלה זו, כלומר – מהי "תקופת הצינון" בין סיום הליך אחד להתחלת הליך נוסף. המאמר נכתב ע"י עו"ד שי דנה, המשמש כעורך דין פשיטת רגל בחיפה מעל 20 שנה (המונח "הליך חדלות פירעון" הוא מונח חדש יחסית ובחקיקה הישנה נקרא ההליך "הליך פשיטת רגל". המונח "חייב בפשיטת רגל" הוחלף במונח "יחיד בהליך חדלות פירעון". המונח "חדל פירעון" קרוב מאוד במשמעותו למונח "פושט רגל").
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר מדוע בעצם נקבעת תקופת צינון ?
חייב אשר ההליך בעניינו התבטל (או עומד להתבטל), עשוי לחשוב בטעות כי יוכל לחזור ולהגיש בקשה חדשה באופן מיידי – זו מחשבה שגויה, שלא התקבלה על ידי בתי המשפט. קבלת עמדה זו הייתה מביאה לכך שהחייב היה מקבל את הגנות ההליך (הצו הראשוני בהליך הוא "צו עיכוב הליכים", שמעכב כל הליך כנגד החייב) מיד לאחר סיום ההליך הראשון בעניינו. בנוסף, אי-קביעת תקופת צינון עלולה להביא לניצול לרעה של הליכי משפט ולהפר את האיזון הקיים שבין אינטרס היחיד לבין האינטרס של הנושים. בשל הנימוקים שצוינו למעלה, קבע בית המשפט העליון את החובה של הממונה (ובית המשפט העליון אם הוגש ערעור) לקבוע תקופת צינון. בית המשפט העליון קבע (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה) כי אין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים שלו : אם החייב יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, לא תהיה שום תועלת בביטול ההליך שלו ולא באיום שיופנה אליו בדבר ביטול ההליך, וזאת מאחר והוא יוכל להיכנס להליך ולצאת ממנו בכל זמן שירצה.
עורך דין הוצאה לפועל מסביר על הלכת אלקצאצי ההלכה המנחה
פסק הדין המנחה בסוגיה, הוא פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2014 וקבע כי תקופת הצינון במקרה שהליך בוטל עקב מחדלי החייב, תנוע בין שנה לבין שנה וחצי מסיום ההליך הראשון, וזאת לפי שיקול דעתו של בית המשפט. ההלכה קובעת כי במקרים חמורים יותר, תעמוד תקופת הצינון על פרק זמן של עד שנתיים וחצי.
תיקון החוק בשנת 2019
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר כי בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון" אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. בפסיקות שבאו לאחר תיקון החוק, קבע בית המשפט העליון כי הלכת אלקצאצי ממשיכה לעמוד בתוקף גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. כלומר: פרקי הזמן שפורטו למעלה בקשר לתקופת הצינון – תקפים גם היום.
מי קובע את אורך תקופת הצינון ?
עורך דין הוצאה לפועל שי דנה מסביר כי בית המשפט העליון קבע כי לאחר תיקון החוק, הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים הוא זה שמוסמך לקבוע מהי תקופת הצינון, כאשר על החלטת הממונה ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום. יש לציין : למרות שהגשת בקשת חדלות פירעון נעשית כיום באופן מקוון, אין כיום חסימה טכנית המונעת מאדם להגיש בקשה נוספת גם לפני שחלפה תקופת הצינון. עם זאת, לאחר הגשת הבקשה וקבלתה אצל הממונה (או בלשכת ההוצאה לפועל – לפי סכום החובות הכללי), מרבית הסיכויים שלא יתקבל צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב: או שתינתן החלטה ישירה בדבר דחית הבקשה או שמסירת התגובה לתיק תעוכב עד שתחלוף תקופת הצינון.
מהם השיקולים שיש להפעיל בעת קבלת ההחלטה על אורך תקופת הצינון:
בית המשפט העליון קבע כי לצורך קציבת תקופת הצינון המתאימה, על הממונה (ועל בית המשפט אם הוגש ערעור) להתייחס לנסיבות המקרה הפרטני אשר נמצא לפניו. במסגרת זו יש לקחת בחשבון בין היתר את אופי המחדלים שהביאו לביטול ההליך הראשון, את כמות המחדלים והאם חזרו על עצמם, את מידת הנזק שגרמו המחדלים לנושים, את התנהלותו הכלכלית של החייב במשך תקופת הצינון, את ניסיונותיו של היחיד להשתקם בכוחות עצמו בתקופת הצינון, האם יצר חובות חדשים בתקופת הצינון, את תום הלב של היחיד ביצירת החובות החדשים, ועוד. ברוב המקרים שאינם חמורים נקבעת תקופת צינון של שנה בין שני ההליכים. על מנת להמחיש את העניין, נציין מקרה לדוגמא מקרה חמור יותר, בו נתקלנו בעת האחרונה: יחיד שביקש להגיש בקשת חדלות פירעון בפעם השלישית – תקופת הצינון בעניינו הוארכה לשנה וחצי.
ומה קורה לחייב בתקופת הצינון ?
עורך דין הוצאה לפועל חיפה מסביר כי הליך החדל"פ מגן על החייב / היחיד מפני נקיטת הליכים ועם ביטול ההליך, ברור שמתבטלות גם ההגנות שההליך מקנה. התוצאה במקרה כזה, היא שהיחיד ניצב חשוף בפני הליכי הוצאה לפועל כנגדו, בכל תיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו נושה כלשהו בעבר. נושים שטרם פתחו כנגדו תיקים, יוכלו גם הם לעשות זאת ולהתחיל לפעול כנגדו. החשיפה הזאת להליכים, תימשך עד למועד סיום "תקופת הצינון". נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות בתקופת הצינון כדי להתגונן בפני ההליכים של הנושים? כאמור, בשנת 2019 תוקן החוק וכיום, כדי להגיש בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, החייב צריך להתחייב לשלם כל חודש 3% מסך כל חובותיו ביחד – מה שרוב החייבים אינם מסוגלים לעשות. מי שלא יכול לעמוד בתשלום חודשי גבוה כזה, לא יוכל להגיש בקשת איחוד תיקים וייאלץ להגיש בקשה לצו תשלומים בכל תיק הוצאה לפועל שבו נוקטים נגדו הליכי גבייה, בנפרד. זו פעולה יקרה, וגם לא תמיד יעילה : לא ניתן להבטיח שלאחר שניתן צו תשלומים בתיק מסוים, לא יבוצע עיקול בתיק הוצאה לפועל אחר. בנוסף, גם אם יצליח לקבל צווי תשלומים בכמה תיקי הוצאה לפועל, הרי שהסכום הכולל של צווי התשלומים בתיקים, עלול להגיע במצטבר לכמה מאות ואפילו אלפי ש"ח לחודש – סכום שקשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לשלם. נקודה נוספת שיש להביא בחשבון : למרות התשלומים הגבוהים שיעביר החייב לתיק, גובה החוב הכללי שלו לא צפוי לקטון והחוב ייגרר עוד שנים רבות. המסקנה הברורה מהדברים: יחיד הנמצא בהליך חדלות פירעון חייב לנסות ולהימנע בכל דרך מצבירת מחדלים בהליך – אם יצבור מחדלים, ההליך יפוזר והוא ימצא את עצמו בתקופת צינון מאוד לא נעימה, כאשר הוא חשוף לחסדי הנושים.
משרד עו"ד דין שי דנה, עורך דין הוצאה לפועל חיפה / עורך דין פשיטת רגל בחיפה, מייצג מעל 20 שנה כעורך דין הוצאה לפועל בנשר, חיפה והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בנשר, חיפה והקריות ועורך דין חדלות פרעון בנשר, חיפה והקריות. המשרד מתמחה בפתרון מלא של בעיית חובות של היחיד, כולל הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, הסדרי חובות ומשאים ומתנים מול הנושים. כמו כן הוא משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, מייצג בכל הקשור לענייני דיור ציבורי, הכרה בדייר ציבורי כ"דייר ממשיך" בדירה הציבורית, תביעות פינוי מדירות ציבוריות וכן בייצוג בעתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי.