משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות, המועצות הדתיות ואפילו קופות החולים והמוסדות להשכלה גבוהה יצטרכו לתת העדפה לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרזים שהם מפרסמים. כך אושר היום בוועדת הכלכלה של הכנסת
יאיר גליק 25.07.2016
חה"כ רועי פלוקמן חתום על חוק. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90 ועדת הכלכלה של הכנסת, אישרה היום (ב) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק חובת המכרזים, אותה הגיש חה"כ רועי פולקמן (כולנו) ולפיה תינתן העדפה לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרזים של המדינה ותאגידיה.
יושב ראש הוועדה, חה"כ איתן כבל (עבודה) בירך את פולקמן לאחר אישור ההצעה ואמר כי מדובר בהצעת חוק פורצת דרך והיסטורית, שלראשונה עושה אבחנה ומגדירה מהם עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, כדי לקבוע את הנורמות באשר למקומם של העסקים הללו בכלכלת ישראל והנעת המשק.
פולקמן אמר: "האתגר הוא לאפשר לעסקים הקטנים לצמוח להיות חלק ממכרזים של גופים ציבוריים – ולא להשאיר את המכרזים לחברות הגדולות בלבד".
לפי ההצעה שאושרה ועדיין זקוקה לאישור הכנסת, עסקים זעירים, קטנים ובינוניים המעסיקים פחות ממאה עובדים והמחזור השנתי שלהם נמוך ממאה מיליון שקל יוכלו להשתתף במכרזים ששווי ההתקשרות בהם נמוך מחמישים מיליון שקל ללא תשלום דמי השתתפות.
עוד אושר כי עורכי המכרזים יחויבו לבחון התאמתם לעסקים קטנים ובינוניים וכי יהיה עליהם לפרסם אחת לשנה נתונים על שילוב עסקים קטנים ובינוניים בהתקשרויות. הצעת החוק תחול על משרדי הממשלה, תאגידים ממשלתיים, מועצות דתיות, קופות חולים והמוסדות להשכלה גבוהה.
בהצעה נקבעו הגדרות לפיהן עסק זעיר הוא עסק בו עד חמישה עובדים או מחזור של עד שני מיליון שקל. עסק קטן הוא בעל 6-20 עובדים או מחזור של 2 עד 20 מיליון שקל, ועסק בינוני ייחשב כזה שמעסיק 21-100 עובדים או בעל מחזור של 20 עד 100 מיליון שקל.
נשיא 'להב' – לשכת העצמאיים והעסקים הקטנים בישראל, אמר כי "הכנסת חוקקה חוק שיאפשר שילובם של עסקים קטנים במכרזי ממשלה וגופים גדולים. אם נוכל להחיל את החוק גם על השלטון המקומי תהיה בכך בשורה גדולה. העסקים הקטנים הם באמת מנוע הצמיחה האמתי של המשק, וסוף סוף בכנסת יש רגל מסיימת שתביא צמיחה ועידוד לעסקים הקטנים והבינוניים".