מה גרם לבנק הפועלים לבקש כינוס לנכסיו של אליעזר פישמן?

צילומים: משה שי, אריאל חרמוני, מרים אלסטר, הדס פרוש, מקסים דינשטיין, יעקב נחומי | פלאש 90

השבוע התפוצצה בקול רעש גדול פרשת פישמן. רשות המיסים הגישה לפני זמן מה בקשה לצו כינוס נכסים נגדו, ומאוחר יותר מיהר בנק הפועלים להגיש בקשה דומה בטענה כי פישמן חייב לבנק 1.8 מיליארד שקל. כן, קראתם נכון. 1,800,000,000 שקלים חייב פישמן לבנק הפועלים.

בנקים אחרים מיהרו אף הם להצטרף לבקשה אך בנק הפועלים היה גם מי שביקש למנות את עורך הדין פיני רובין, ששימש גם כעורך דינה של בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, ככונס נכסיו של פישמן. המוזר הוא, וכבר עמדנו על-כך במהלך השבוע כאן ב'ביזנעס' כי שמו של אותו עורך הדין עלה למרות העובדה שכינוס נכסיו של אדם שחייב לבנקים כסף כה גדול, יחייב לחשוף את שיקולי האשראי של הבנק. מה שעורר את השאלה כיצד יתמודד עורך הדין עם ניגוד האינטרסים שנובע מקשריו עם הבנק (שעשוי להידרש לתשובות לא פשוטות על השאלה הזו).

אתמול (ה) ביקש הבנק לממש לפחות חלק מהשעבודים העומדים לזכותו בקבוצת פישמן. בין היתר מניות בקבוצת 'ידיעות אחרונות' ששוויין כ-380 מיליון שקל. נכסים משפחתיים של פישמן בשווי של כ-160 מיליון שקל. מניות בבעלת השליטה ב'הום סנטר' ששוויין כ-490 מיליון שקל ומניותיה של חברת 'אוניל' ששוות כ-80 מיליון שקל. ולא פחות חשוב, מניות של בעלת השליטה בעיתון 'גלובס' בשווי כולל של כ-740 מיליון שקל.

לפני קצת יותר משבוע שאל איתן אבריאל ב'דה מרקר' כיצד ייתכן שהפועלים המשיך להזרים הלוואות לעסקיו של פישמן עד שהגיעו לחוב חסר תקדים זה. נזכיר כי פישמן לא לבד. קדמו לו טייקונים נוספים שקיבלו מהבנקים מאות מיליוני שקלים שזכו בסופו של דבר להסדרי חוב המכונים "תספורות".

מדוע פישמן רוצה "גישור"?

השאלה המרכזית היא כיצד זה הלוואה של כמה אלפי שקלים שמבקש לקוח "פשוט" מסורבת, ואילו הלוואות במאות מיליונים מאושרות בקלות בלתי נתפסת. בסופו של דבר, הלקוח הקטן לוקה בכפלים. תנאי האשראי שלו קשים ופיגור קטן בתשלומים עלול לגרור אותו במהירות להוצאה לפועל. וה"תספורות" של הבנקים מתגלגלים לכיסו שכן עלות האשראי עולה בשל הצורך של הבנק לספוג את ההפסדים שנובעים מאי החזר החובות על ידי הטייקונים.

לא ניכנס לעניינים שאסורים בפרסום וקשורים לכאורה לקשרי הון-שלטון גם בפרשה זו, אך נצטט את מסקנת דבריו של אבריאל באותה כתבה שפורסמה כאמור לפני יותר משבוע. אבריאל שואל "מה בדיוק הייתה מערכת היחסים בין פישמן לבנק הפועלים, שבגינה הבנק העמיד לו עוד ועוד אשראי, כאשר כבר ברור היה לחלוטין שרוב הכסף לא יוחזר לעולם", ועונה: "קשה להימנע מהמחשבה שהנוהל הזה עשוי היה להימשך גם בעתיד, והוא הופסק רק בגלל ההחלטה של רשויות המס לבקש כינוס לנכסי פישמן, הליך שלא הותיר לבנק ברירה אלא להצטרף למהלך מחשש להעדפת נושים".

נחזור לעורך הדין אותו ביקש בנק הפועלים למנות. למותר לציין, ואף על-כך דיווחנו, כי רבים הרימו גבה לנוכח הרצון למנות את רובין ככונס נכסים. חברי כנסת רבים, כמו יושב ראש ועדת החוקה, כמו גם עמותות חברתיות, הביעו את מורת רוחם מהמינוי הצפוי וקראו לבית המשפט שלא לאשרו.

פישמן, וזה מעניין, בחר לקרוא לנושיו לקיים הליך "גישור"… במסגרתו יציע לבנקים הסדר כזה או אחר. נו, נסו לפגר בתשלומי המשכנתא ולבקש גישור. תגידו תודה אם יתנו לכם למכור את הדירה בעצמכם ולא ישלחו אותה לכונס נכסים שימכור אותה בזול וישלשל לכיסו עמלה שמנה.

מוזרה עוד יותר העובדה שדרישתו-הצעתו של פישמן לא נתקלה בהתנגדות חד-משמעית של הבנקים ושל רשות המיסים שבעקבותיה התפוצצה כל הפרשה. התנועה לאיכות השלטון שלחה בסוף השבוע מכתבים לכל הנוגעים בדבר ובראשם ליועץ המשפטי לממשלה, ממנו מבקשת התנועה להתנגד לבקשת הגישור של פישמן. שימו לב לכתוב במכתב:

"אתמול, פורסם בתקשורת כי הוגשה תגובה מטעם איש העסקים מר אליעזר פישמן לבקשת רשות המיסים לקבלת צו לכינוס נכסיו. לפי הפרסומים, בתגובתו מבקש פישמן להעביר את תיק פשיטת הרגל שנפתח כנגדו להליך גישור, ובהמשך לפגישה בנושא שנערכה במשרדו של הכונס הרשמי בהשתתפות הנושים. אלא שהליך כזה, כמובן, לא יאפשר בדיקה של כלל נסיבות המקרה, וביניהן גובה החובות, האופן בו נוצרו וההחלטות שהובילו ליצירתם". (ההדגשה במקור. י"ג)

"עוד נדגיש כי חשיפת המידע חשובה גם לעתיד לבוא, לצורך שינוי בנורמות שנוכחנו בהם זה מכבר, במסגרתן ניתן יחס מקל לבעלי הון מצד המערכת הבנקאית, בהשוואה לאדם מן היישוב. חשיפת הפרטים אודות הדרך בה נוצרו החובות ואודות ההחלטות שהובילו לכך שרוב הנושים כלל לא פעלו לגבייתם, לפי הפרסומים, עשויה ליצור הרתעה ולמנוע נקיטת יחס מקל שכזה בעתיד".

מדוע הציבור צריך "כינוס"?

אז מה היה לנו? פישמן מקבל מהבנקים הלוואות במיליארדים. שום נורה אדומה לא נדלקת בועדות האשראי של הבנקים. הוא גם לא משלם חלק מחובותיו לרשות המיסים. זו, שאינה מוטרדת מהאפשרות שייחשפו בציבור החלטות שגויות בקשר לאיש העסקים, מבקשת מבית המשפט להורות על כינוס נכסיו.

בנק הפועלים שמבין מהר מאוד שכינוס נכסיו של פישמן בלעדיו עלול לפגוע בו, ממהר ומגיש אף הוא בקשה לכינוס נכסים. אלא שבבנק מעדיפים למנות עורך דין "קרוב לצלחת", אולי, לכאורה, כדי להבטיח שהשיקולים השגויים של בכירי הבנק לא ידלפו החוצה. שוב, אולי ולכאורה.

נציגי הציבור מגלים זאת וממהרים למחות. פישמן ממהר להציע גישור, שוב, לכאורה על מנת להבטיח שהסיפור יישאר קבור עמוק בין הצדדים. אבל הארגונים החברתיים לא מרפים ומבקשים הליך משפטי גלוי ונקי שייחשף לעין כל.

הם לא מחפשים את פישמן. הם גם לא מחפשים את הבנקים. הם רוצים להבטיח שדין אחד לבוזגלו ולאילן בן-דב. השאלה המרכזית היא מה יעשה היועץ המשפטי לממשלה, מה יעשו בפיקוח על הבנקים (שאנחנו – האזרחים הקטנים – מממנים מכיסנו), והאם קיים קשר בין הסיפור הזה לסיפור אחר שפרטיו המלאים אסורים בפרסום כבר כמה שנים טובות.