החללית שתתרסק מחרתיים על השביט צ'וריומוב-גרסימנקו

החללית שתם זמנה. תרשים רוזטה. מקור: אסא, סוכנות החלל האירופית

בעוד יומיים, ב-30 בספטמבר אמורה החללית 'רוזטה' להתרסק על השביט צ'וריומוב-גרסימנקו לאחר מסע של שנתיים סביב השביט במרחק של 850 מיליון קילומטר מהשמש. בזמן הנחיתה יופעלו כל המכשירים לקבלת תוצאות ברזולוציה מקסימאלית.

השביט בעל השם הארוך, מקיף את השמש בכל 6.44 שנים. השניים, השביט והחללית רוזטה, מתרחקים בשלב זה מהשמש לכיוון צדק. ככל שהחללית תתרחק מהשמש, הפנלים הסולריים שלה לא יספקו לה את האנרגיה הדרושה להפעלת מכשירי המדידה.

פרוייקט החללית רוזטה והנחתת 'פילאי' הוא הפרוייקט המורכב ביותר למחקר שביטים ותוכנית דגל של סוכנות האירופית אסא. גם סוכנות החלל האמריקאית נאס"א תרמה לתכנית מספר מכשירי מדידה.  חוקרים מכל העולם מעבדים את תוצאות המדידות שהתקבלו, וגם במעבדת השביטים של אוניברסיטת תל-אביב, בחוג למדעי כדור הארץ, מתבצע מחקר לפי התוצאות שהתקבלו עד כה במעבדת סימולציית קרח שביטים.

פרופ' עקיבא בר-נון שעומד בראש המעבדה נמנה עם מתכנני המשימה והמחקר בו הוא נוטל חלק נועד לבדוק את הרכב הגזים המשתחררים מהשביט. החללית רוזטה לא תוכננה למשימת נחיתה ומהנדסי המשימה חושבים שהחללית תתרסק על פני השטח ובכך כנראה תסיים את חייה.

ההתקרבות בין החללית והשביט לקראת ההתרסקות כבר החלה, ובזמן שנותר להתרסקות, מתקבלות ממנה עוד ועוד תמונות ברזולוציה יותר ויותר גבוהה. מפעילי החללית מקווים להגיע לרזולוציה של מספר מטרים, במטרה לצלם בתוך המכתשים שנוצרו על פני שטח השביט, כתוצאה מתהליכי שחרור סילוני גזים ואבק.

השביטים הם גופים קטנים קפואים הנמצאים במערכת השמש, והם מורכבים מקרח מים, אבק, חומרים אורגניים וגזים שונים, בעיקר פחמן דו חמצני ופחמן חד חמצני. כאשר שביט מתקרב לשמש, נוצר זנב של גז ואבק זוהר באורך של מיליוני קילומטרים. השביטים מכילים חומרים שנשמרו מאז היווצרות מערכת השמש, זו הסיבה שהמדידות של רוזטה יתרמו להבנת התהליכים שהביאו את המים, החומרים האורגניים והגזים לכדור הארץ. כך לפחות סבורים החוקרים.

החללית רוזטה שוגרה מכדור הארץ לפני יותר מ-12 שנה, ורק לפני כשנתיים נכנסה למסלול הקפה סביב השביט שגודלו כ-4 קילומטרים. בנובמבר 2014 נחתה על השביט הנחתת של רוזטה – פילאי. אך למרבה הצער, פילאי נחתה על צידה במקום אפל, אך עדיין הצליחה לערוך מדידות ולשדרן לכדור הארץ במשך כ-57 שעות. בתחילת החודש הנוכחי הצליחו החוקרים לזהות את הנחתת על פני השטח הגבשושי של השביט.

במהלך השנתיים בהן עקבה רוזטה עוקבת אחרי השביט נערך מספר עצום של מדידות. כך לדוגמה, נאספו מעל 1.7 מיליון מדידות הרכב, בהן זוהו 34 מולקולות חדשות מתוך 60. מבין התגליות החשובות של המשימה: מדידת הרכב המים, ששונה מהרכבו בכדור הארץ; גילוי ראשון של הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון יחד עם חנקן וחמצן המעידים על היווצרות השביט בטמפרטורה נמוכה מאוד כפי שנמדד גם במעבדות האוניברסיטה; גילוי חומרים אורגניים ובעיקר גילוי חומצה אמינית גליצין, הנמצאת בחלבונים וזרחן, יסוד הנמצא בדנ"א, כלומר חומרים הקשורים להופעת החיים בכדור הארץ.

כמו כן נמדדה פעילותו של השביט במסלולו סביב השמש, שינויים על פני השטח ויצירת מכתשים כתוצאה מהתפרצויות. תוצאות מדידת חוזק הקרקע על השביט וצפיפותו גם תואמות את המדידות שהתקבלו במרחקים שערכנו במעבדת מחקר שביטים.