לא בטוח שמי שרשום כעוסק במע"מ חייב מע"מ

אילוסטרציה. צילום: אלון קניג | פלאש 90

פסק דין שניתן לאחרונה מדגיש פעם נוספת את העובדה כי קיומו של תיק במע"מ אינו גורם כשלעצמו לחיוב בעליו בתשלום מע"מ.

שגרת ההרגל מובילה פעמים רבות להנחה, כי כל עוד לנישום תיק במע"מ, והוא מסווג כ"עוסק מורשה" הרי שפעילותו תחויב בהכרח במע"מ. במרבית המקרים, עלות בדיקת הנחת עבודה זו עולה על התועלת הפרקטית של תוצאותיה, שכן כל עוד המוכר או נותן השירותים יחייב במע"מ, ומקבל השירותים או רוכש הנכסים מסווג אף הוא כ"עוסק" לצורכי מע"מ, ממילא כנגד החיוב במע"מ תקום אפשרות ניכוי התשומות, כך שאין כל אינטרס מיוחד לבחון לעומק את מהות ההתקשרות.

בפסק דין שניתן לאחרונה בעניין 'קרגד חברה לבניין והשקעות בע"מ', הודגם פעם נוספת כי יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו.

ובמה דברים אמורים. חברה שהייתה רשומה כעוסק מורשה בתחום קבלנות הבניין, הפסיקה ברבות השנים את פעילותה, אולם רישומה כעוסק לא בוטל. מספר שנים לאחר שהפסיקה את פעילותה, רכשה החברה בניין בן שש דירות ומחסן, שחמש דירות מתוכו הושכרו בשכירות מוגנת.

לא הייתה מחלוקת כי החברה שקלה פעולות שונות להשבחת הנכס, כגון: ביצוע בניה על זכויות הבניה הצמודות למבנה, או הריסתו ובנייתו מחדש, אולם כשנתיים וחצי לאחר רכישת המבנה, החליטה הרשות המקומית כי המבנה מיועד לשימור כך שלא ניתן היה לנצל את הפוטנציאל שהחברה חשבה שגלום במבנה זה. משכך, פעלה החברה למכור את הבניין: היא חתמה על אופציה למכירת הבניין, ובפועל סוחרה האופציה לקבוצה של עשרים ואחד רוכשים.

כאמור, החברה הייתה רשומה כ"עוסק" לצורכי מע"מ. אולם לצורך חיוב במס זה, קובע החוק כי על העוסק לבצע מכירת נכס או מתן שירות "במהלך עסקיו". כלומר, עוסק שמוכר נכס שלא במהלך עסקיו לא יחויב במע"מ. אלא אם מכירה זו תסווג כמכירת "ציוד" – דבר שלא נטען בעניינינו.

בית המשפט דחה לגופו של עניין את טענת החברה כאילו היא כבר איננה בגדר "עוסק" במובן המהותי של המונח. יחד עם זאת, שלילת עמדתה של החברה נעשתה במישור העובדתי בלבד, ולא במישור העקרוני- משפטי.

כלומר, מפסק הדין עולה כי גם מי שרשום באופן טכני במע"מ כעוסק מורשה, וגם אם הוא ביצע בעבר עסקאות רבות החייבות במס, אין זה אומר שפעילותו תהא לעד בעלת אופי מסחרי החייב במע"מ. כך, בית המשפט מדגיש כי ייתכנו מקרים, בהם ניתן יהיה לקבל את הטענה שעוסק לצורכי מע"מ, יזנח את פעילותו העסקית בענף מסוים, וכעבור זמן הוא עצמו ישקיע כסף באותו תחום פעילות כאדם פרטי ובמילא יהיה פטור ממע"מ. אלא שבמקרה הנדון, בית המשפט לא התרשם שכך היה המצב.

הוכח בפני בית המשפט, כי לחברה ולמנהליה ידע מומחיות רבה בתחום הנדל"ן. כמו כן נקבע, כי כבר בעת רכישת המבנה הייתה לחברה כוונה עסקית להשבחתו בהיקף גדול – על אף שכוונה זו לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר.

בית המשפט הדגיש כי הותרת המבנה על כנו ללא כל תוצאת השבחה לא הייתה כלכלית עבור החברה מצד אחד, ומאידך היא פעלה במישור המסחרי לנסות ו"לפדות" את הדיירים המוגנים ששכנו במבנה. בית המשפט עמד על כך כי המבנה הועמד למכירה שלושה חודשים לאחר החלטת הרשות המקומית לראות בו כמבנה לשימור, אף מכך נלמד כי אין מדובר על אחזקת נכס לצורכי השקעה.

אולם יותר מכל, בית המשפט בחן את החברה על פי אופן ההתנהלות שהיא עצמה פעלה בה בזמן "אמת". בית המשפט בחן את הסכם האופציה והגיע למסקנה, כי החברה עצמה ראתה עצמה כ"עוסק" לצורכי מע"מ, שכן בסעיף התמורה קבעה החברה כי ככל שתחול חובת תשלום מע"מ הרי שסכום זה יתווסף לתמורה והוא ישולם כנגד חשבונית מס.

כמו כן הוצג בפני בית המשפט דיווח של החברה למיסוי מקרקעין, ממנו עולה כי החברה ביקשה לפטור אותה ממס שבח עפ"י סעיף 50 לחוק – סעיף שמשמעותו פטור ממס שבח בגין חיוב במס הכנסה. הכיצד רואה החברה את רווחיה כחייבים במס הכנסה ובה בעת היא טוענת כי פעילותה אינה מסחרית לצורכי מע"מ?

נציין, כי איננו מסכימים לאופן ניתוח כל העובדות שהוצגו בפסק הדין, אולם דומה כי התמונה הכללית העולה מספק הדין הינה של פעילות מסחרית/עסקית ענפה. יחד עם זאת, חשיבות פסק הדין היא דווקא בתזכורת הנוספת שעולה ממנו, והיא, שבמקרים המתאימים, גם מי שמסווג כעוסק מורשה עשוי שלא להתחייב במע"מ בגין מכירת נכסים שהוא מבצע אם לא מדובר במכירה שנעשתה "במהלך עסקיו".

ואף זאת – במקרה הנדון בפסק הדין רשויות המס לא טענו לשתי טענות חלופיות שהיו יכולות, באופן עקרוני, לחייב את החברה במע"מ, אף אם היה נקבע שהיא לא ביצעה עסקה "במהלך עסקיה": האחת – כי היא מכרה ציוד, והשנייה כי היא ביצעה "עסקת אקראי".

בסופו של יום, בית המשפט קיבל את טענתה החלופית של החברה, ולפיה גם אם מדובר בעסקה לצורכי חוק מע"מ הרי שהיא פטורה ממס, אולם מדובר בנושא למאמר נפרד. כפי שהצגנו בעבר, בכוונת רשות המסים לתקן את חוק מע"מ, כך שאפשרויות החיוב בגין "עסקת אקראי" בחוק מע"מ, יורחבו באופן משמעותי. ניתן לצפות כי אם חקיקה זו תאושר, נצפה לדיונים רבים בתחום זה…