כשיעל גרמן כיהנה כראש העיר של הרצליה היא לא חשבה הרבה לפני שנתנה את ההוראה להפקיע 717 דונם של קרקע חקלאית שהיו בבעלות פרטית לטובת הקמת פארק ענק ■ את החשבונית ישלמו יורשיה בתפקיד
שאול כהנא 23.02.2017
הרצליה, אילוסטרציה | צילום: Roman Yanushevsky, שאטרסטוק אחרי אין ספור מכות כלכליות שספגו בעלי קרקע חקלאיות, סוף-סוף הם יכולים לחייך. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עיריית הרצליה תפצה את בעלי הקרקע על ירידת הערך ואובדן הפוטנציאל של שינוי יעוד, לאחר שקבילה החלטה להפוך את הקרקע לפארק הרצליה.
הפארק נבנה על קרקעות פרטיות של מאות בעלים בשנת 1999 ומי שקיבלה את ההחלטה היתה ראש העירייה דאז, יעל גרמן. שנה לאחר מכן הגישו בעלי הקרקעות תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך.
עיריית הרצליה מצידה טענה כי היא לא צריכה לפצות את בעלי הקרקעות שכן מדובר בקרקע חקלאית, ללא כל פוטנציאל של שינוי יעוד, ואכן הוועדה דחתה את התביעה. אולם בעלי הקרקעות לא הרימו ידיים והגישו ערעור לוועדת הערר המחוזית בתל אביב, שמינתה את שמאי המקרקעין יצחק סיון, כשמאי מכריע, לקבוע מה גובה הפיצוי שעל העירייה לשלם לבעלי הקרקע.
סיון קבע, כי לקרקע חקלאית שייעודה שונה לפארק, היה פוטנציאל מסוים לשינוי יעוד בעתיד הרחוק ויש לפצות את הבעלים לפי שווי של 45 אלף דולר לדונם, בנוסף לריבית והצמדה משנת 1999 – שכמעט מכפילות את סכום הפיצוי.
כאן החל סחרור משפטי צפוי: העירייה הגישה ערעור, ועדת הערר קיבלה את טענות העירייה, בעלי הקרקע ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת ועדת הערר, ובית המשפט כאמור קיבל את ערעורם.
על פי הערכת עורכי הדין, הפיצוי שעל העירייה לשלם יעמוד על לפחות 45 אלף דולר לדונם, בתוספת הצמדה וריבית מאז אישור התוכנית. בהתחשב בכך ששטח הפארק המיועד הוא 717 דונם, סכומי הפיצוי הכוללים יעמדו על כ-120 מיליון שקל בתוספת הצמדה וריבית.