מחדל בקצבאות הילדים: איך לא חשבו על זה קודם?

היכן היו חכמי האוצר? משרד האוצר. צילום : Miriam Alster פלאש 90

מדינת ישראל תפקיד לכל ילד מגיל אפס עד גיל שמונה-עשרה סכום של כחמישים שקלים בתכנית חיסכון ייעודית על שמו.
בוויכוח סביב הגדלת קצבאות הילדים לאחר קיצוצי הממשלה הקודמת, נמצאה פשרה. חלק מהכסף יוחזר להורים ואילו חלק נוסף, יופקד כאמור עבור עתידם של הילדים.
הרעיון גאוני. הכסף שבא על חשבון קצבת הילדים ינוהל על ידי גוף פיננסי שייבחר במכרז, יצבור ריביות ויניב תשואה כזו או אחרת שבסופו של דבר תועבר לידי הילדים בהגיעם לגיל שמונה-עשרה.
הכסף יכול לעזור לילדים הבוגרים להתחיל את חייהם ברגל ימין. הם יוכלו להשתמש בו ללימודים (תחשבו על בנות סמינר), לבנות בית בישראל (תחשבו על הוריהן) ובכלל, מדובר ברעיון חכם.
סביר להניח שגם הבעיות ההלכתיות הגלומות בניהול החיסכון תבואנה על פיתרונן. כך שכל צעיר חרדי ייצא נשכר מהרעיון. אלא, שעכשיו מסתבר שאיש לא נתן את דעתו למקרה בו לא עלינו ולא עליכם, יילך הילד לעולמו בטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה. לכאורה, היה מתבקש כי הוריו של הילד, שהיו אמורים ליהנות מהכסף הזה על מנת לגדלו, יירשו את הכסף ולו מצד ההיגיון. אבל מי אמר שיש הגיון…
שאלנו את סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן (שס). הוא נותר ללא תשובה והבטיח לבדוק זאת עבורנו. בדקנו זאת והתברר שהחוק כלל אינו מתייחס למקרה כזה. מעניין מה גרם לפקידי האוצר לשדר אופטימיות כה גדולה ואיך זה שאיש לא חשב על כך, לא בכנסת ולא במשרדי הממשלה הרלוונטיים