איזה קטע! לשקר אין רגליים, אבל יש לו מיליוני דולרים

צילומים: You Touch Pix of EuToch, Bryan Pollard | שאטרסטוק

זה סיפור עצוב על שקר מכוער. סיפור שיש בו את כל מה שרע בעולם של קפיטליזם חסר מעצורים. סיפור ששופך אור, או אולי חושך, על עוולות ושקרים בעולם העסקים.

זהו סיפורו של הבנק הרביעי בגודלו בארצות הברית, למעשה, הבנק הגדול ביותר במדינת הענק. רק להמחשה, לפני קצת יותר מחמש שנים, בתשע"א, היה הבנק הזה, ולמעשה החברה שמחזיקה בו, לחברה ה-23 בגודלה בארצות הברית.

למי ששכח, נזכיר כי ארצות הברית היא עדיין הכלכלה הגדולה ביותר בעולם. עדיין, משום שבקצב הנוכחי לא מן הנמנע שסין תחליף אותה מתישהו בעתיד הלא רחוק. אבל לא באנו בשורות אלו להספיד את כלכלת ארצות הברית, כי אם לעסוק בשקר המכוער של הבנק שהחזיק בתשע"א למעלה מ-6,300 סניפים בארצות הברית ששירתו קרוב ל-70 מיליון לקוחות.

סיפורם של הלקוחות הוא סיפורנו בקצרה. הזוי עד כמה שהסיפור הזה מושחת ושקרי. אבל זו המציאות. הבנק – ולס פארגו – עמד בשנה האחרונה במרכזה של שערוריית ענק שהסתיימה, לכאורה, בימים אלה. בשנים האחרונות פיטר הבנק שמעסיק מאות אלפי עובדים(!) יותר מחמשת-אלפים עובדים.

הנימוק הרשמי היה כי עובדים אלה פתחו כשני מיליון חשבונות פיקטיביים על שמם של לקוחות מבלי שקיבלו אישור על-כך מהלקוחות עצמם. במילים אחרות, לטענת ההנהלה, העובדים רימו את הבנק, את הלקוחות ואת הרשויות.

יוותר על 41 מיליון דולר?

אלא… שהיו עובדים שלא הסכימו לשתוק ותבעו את הבנק. הם טענו כי מנהלים בבנק לחצו עליהם לפתוח מידי יום לפחות עשרה חשבונות חדשים על מנת להגדיל את שווי השוק של הבנק, שכאמור, נחשב לאחד מארבעת הבנקים הגדולים בארצות הברית.

העובדים טענו כי מנהליהם דרשו מהם דוחות יומיים ולעיתים גם דוחות מספר פעמים ביום. הלחץ, לדבריהם, הביא אותם לנקוט בדרך הנלוזה הזו ולפתוח חשבונות "מזוייפים". אבל הטיעון הזה היה יכול להסביר חריגה של עשרות עובדים, לא אלפים.

כאשר הפרשה נחשפה, התברר כי הלחץ שהופעל על העובדים היה למעשה מדיניות מכוונת ויש לומר מעוותת. המדיניות הזו בלטה במיוחד לנוכח העובדה שהבנק נחשב שמרן במדיניותו וזה מסביר גם את העובדה שהוא הצליח לרשום צמיחה אחרי המשבר הכלכלי העולמי, דווקא בתקופה בה נסגרו מאות בנקים בארצות הברית.

העובדים טענו כי הלחץ שהופעל עליהם נועד לשרת את בכירי הבנק ששכרם גדל ככל שמספר החשבונות גדל. בעוד שהעובדים הזוטרים השתכרו בין עשרה ל-15 דולר לשעה, קיבלו הבכירים משכורות עתק.

מנכ"ל הבנק, ג'ון סטאמפף, שזכה בעבר להערכה רבה בתעשיית הפיננסים, נקרא לשימוע בסאנט. שם, תחת חקירה צולבת, מצא את עצמו נאלץ להודות כי הבנק לא פיטר אף לא בכיר אחד והעדיף לפטר עובדים זוטרים. בסופו של דבר הודיע סטאמפף כי יחזיר משכרו 41 מיליון דולר על מנת לפצות את העובדים המפוטרים.

"יחזיר" אמרנו? לא בדיוק. אלא יוותר על עשרות מיליונים מהשכר שמגיע לו. על מנת לשבר את האוזן נספר כי האיש השתכר בין השנים תשע"ב לתשע"ה, שכר כולל של יותר משמונים מיליון דולר. לפני מספר ימים, אחרי שמניית הבנק המשיכה לצלול בעקבות העיסוק המאסיבי בסיפור, הודיע סטאמפף כי בכוונתו לפרוש מתפקידו (מה שהקפיץ שוב את שער המנייה).

סטאמפף אמור לקבל חבילת פרישה נאה של, אתם יושבים? כמאתיים מיליון דולר… תמונתו בסאנט מרים את ידו הפצועה על מנת להישבע כי הוא מתכוון לומר רק את האמת, הפכה סמל לשכר ועונש. למרות שפציעתו התרחשה בעת משחק עם נכדיו.

אחת הסנטוריות הדמוקרטיות שחקרה אותו באותו מעמד, טענה כי עליו להיחקר בחשד לפלילים על ידי הרשות לניירות ערך וגופי החקירה השונים. דברים חמורים אלה משקפים את חומרת המעשה ואת האחריות האמורה להיות מוטלת לפתחו של סטאמפף.

יילך הביתה עם מיליונים

וזה לא הכל. בכירים בבנק מצאו את עצמם מול הדרישה לוותר על עשרות מיליוני דולרים משכרם. כך למשל, האחראית על הבנקאות הקהילתית בבנק, נדרשת לוותר על כ-20 מיליון דולר. גם היא וגם סטאמפף לא יקבלו שום בונוס על שנת הכספים הנוכחית ומדובר בעשרות מיליוני דולרים.

ומה עם הלקוחות? אה, זו שאלת השאלות. הלקוחות שעל שמם נפתחו חשבונות, נדרשו כפי הנראה לשלם עמלות. על מה? על חשבון שלא היה ולא נברא? כמוהו נפתחו שני מיליון חשבונות. תחזיקו חזק. שני מיליון שקרים שלטענת עובדי הבנק, נכפו עליהם.

אגב, הבנק עצמו ישלם קנס בסך 185 מיליון דולר. הסכום הזה נובע מהסכם שהצליחו עורכי הדין היקרים של הבנק לארגן. בנוסף ישלם הבנק פיצוי בסך חמישה מיליון דולר ללקוחות שנפגעו כתוצאה ממעשיו.

מה יעלה בגורלו של המנכ"ל המתפטר? עדיין לא ברור. מה שכן, התפטרותו נכנסה לתוקף מיידית, ללא תקופת חפיפה או התארגנות. אולי זה מסביר את הזינוק המיידי שרשמה מניית הבנק עם פרסום הודעת ההתפטרות.

ומי היו הקורבנות האמיתיים של השקר המכוער? לא המנכ"ל שהולך הביתה עם מיליונים, גם אחרי שיוותר על הסכומים שהושתו עליו. גם לא שאר בכירי הבנק שהשתכרו הון עתק ממעשה המרמה. מי ששילמו את המחיר הם העובדים שפוטרו והעובדים שהתעקשו לא לשקר וספגו הורדה במשכורת והשפלה.

אז כן, זה הסיפור המכוער והעצוב של השקר. זה הסיפור שממחיש את הצד השלילי של העולם העסקי.