"אתה רואה את הקטן הזה ויודע שאולי הוא יהיה תלמיד חכם"

המדינה מעבירה לבתי הרפואה מאות אלפי שקלים עבור כל פג, אך הכסף אינו צבוע ובית הרפואה יכול להשתמש בו גם לתשלום עבור חשבון חשמל, יחסי ציבור או אירוע לעובדים. כך נחשף אתמול בדיון בוועדת המדע של הכנסת

פג בפגיה של בית הרפואה שערי צדק. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

בדיון אודות התשתיות הטכנולוגיות בפגיות שנערך אתמול (ג) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אמרה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) שיזמה את הדיון, כי בתי הרפואה מקבלים 200 אלף שקל עבור כל פג, אך יכולים להוציא את הכסף עבור יחסי ציבור, אירוע לעובדים, או כל דבר אחר.

"החולה הכי רווחי הוא הפג, אבל הוא האחרון שנהנה מהכסף שהמדינה מוציאה בגללו. המאבק הוא על צביעת התקציבים. עבור כל פג שנולד בית הרפואה מקבל מהמדינה 200 אלף שקל, אבל הכסף לא צבוע והנהלת בית הרפואה יכולה לשלם אתו את חשבון החשמל, לשלם עבור יחסי ציבור או לארגן אירוע לעובדים. הפוטנציאל של הפג תלוי במה שהמערכת מחליטה לספק לו".

יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה), אמר בדיון כי "יש פער גדול בין הרגש כלפי הפגים הזעירים והרגישים לבין ההשקעה במשאבים להצלתם. אתה רואה את הדבר הקטן הזה ויודע שאם רק יטפלו בו טוב, הוא יגדל, ואולי יהיה יזם מצליח או תלמיד חכם".

בדיון נחשף גם נתון מדאיג במיוחד, ד"ר שמואל צנגן, יושב ראש איגוד הטאוטולוגיה אמר כי התמותה והתחלואה של פגים בישראל עולה בעשרות אחוזים עד פי שתיים בהשוואה לארצות הברית, יפן ושבדיה לפני עשור. "מעולם לא הייתה לנו אוזן קשבת של משרד הבריאות כמו בימים אלה. יש התקדמות משמעותית. אבל בשטח יש לצערי המון מה לשפר. אנחנו אמנם משתפרים כל הזמן, אבל השיפור שלנו בקצב צב, ושל העולם המפותח בקצב ארנב. מבחינת תפיסת ההפעלה אצלנו עובדים עדיין במודל משנות ה-70 – חדר תינוקות מורחב – כשבפגיות במערב הדגש הוא על בטיחות הפג ועל צורך במגע מתמשך עם האם", אמר צנגן.

ד"ר ורד שפר פליישר מבית הרפואה בנהרייה אמרה כי "אם הייתה אחות על כל פג, היא הייתה יכולה כל הזמן לשטוף ידיים, אבל כשיש אחות על שמונה פגים, אין לה יכולת לעשות את זה". קרן קדש, אחות בבית הרפואה שיבא בתל השומר, אמרה כי "המרווח בין פג לפג קטסטרופלי. בין מטר למטר וחצי, כשהוא אמרו להיות מעל שני מטר. איך אפשר להפריד בין פג לפג?!".

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה