בג"ץ דחה הבוקר את עתירתן של חברות הביטוח ואישר את קרן ברירת המחדל של האוצר במטרה לתת מענה לעובדים החלשים המשלמים דמי ניהול גבוהים. קרן ברירת המחדל היא הקרן שתנהל את כספי הפנסיה של עובדים שלא בחרו קרן פנסיה
ליאור נגה 30.06.2016
בית המשפט העליון. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 שר האוצר, חה"כ משה כחלון (כולנו) והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, קיבלו היום (ה) רוח גבית מבג"ץ לקביעת קרן ברירת מחדל, לאחר שבג"ץ דחה את עתירתן של חברות הביטוח אשר ניסו לטרפד את המהלך.
הרפורמה קובעת כי כלל המעסיקים והעובדים במשק, אשר נמנעו מלבחור קרן פנסיה, יוכלו להצטרף לקרן ברירת מחדל אשר תיקבע על ידי הממונה על שוק ההון.
שופטי בית המשפט העליון ציינו בפסק הדין כי המדינה אחראית לדאוג לרווחתם של העובדים בתקופה הפרישה, ולכן בסמכותה של הממונה על שוק ההון לקבוע הוראות אשר יטיבו את מצבם של עובדים. על מנת לאפשר למדינה להפיק לקחים מהתהליך, נקבע בפסק הדין כי קרנות ברירת המחדל יוגדרו לתקופה של שנתיים. בעקבות ההחלטה צפויה סלינגר לצאת בימים הקרובים בהליך חדש לבחירת קרנות ברירת המחדל.
עובדים המצטרפים לקרנות הללו יהיו זכאים להטבה בדמי ניהול למשך תקופה של עשר שנים ממועד הצטרפותם. במטרה לאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק החיסכון הפנסיוני, הנשלט כיום על ידי חמש קרנות בלבד, במסגרת המכרז יינתן יתרון לגופים המנהלים קרנות פנסיה שנתח השוק שלהן קטן מ-5%. שוב, במטרה לא להנציח את המצב הקיים בו התחרות חלשה.
במידה והמעסיק יבחר שלא לצרף את עובדיו לקרן שנבחרה בהליך שערכה הממונה, יהיה עליו לבצע הליך תחרותי לבחירת קרן פנסיה לעובדיו. ההליך התחרותי מבטיח לכל הגופים בשוק החיסכון הפנסיוני הזדמנות שווה לזכות, בהתאם לקריטריונים הכוללים דמי ניהול נמוכים, תשואה גבוהה ושירות איכותי.
ההליך התחרותי יאפשר לכל קרן לזכות בהליך הפנסיוני של המעסיק, יגביר את השקיפות ויצמצם ניגודי עניינים אפשריים. נוסף על כך, קביעת קריטריונים אחידים בהליך התחרותי תייצר תמריץ לקרנות הפנסיה לשפר את איכות השירות ואיכות ניהול ההשקעות עבור כלל עמיתי הקרן.
הרפורמה של האוצר נותנת לראשונה מענה למאות אלפי עובדים במשק המשלמים כיום דמי ניהול מקסימאליים: 0.5% מהצבירה ו-6% מהתגמולים. רוב העובדים האלו אינם מאוגדים ולכן יכולת המיקוח שלהם נמוכה. גביית דמי ניהול בשיעור מקסימאלי פוגעת בהכנסה של העמית בפרישה.
היחידים שלא יוכלו להצטרף לקרן הזאת הם העובדים החרדים, שכן עדיין לא ברור מי יהיה הגוף ההלכתי שיבטיח שניהול הכספים ייעשה "לכתחילה" בהתאם לדרישות ההלכה. דהיינו, ללא איסורי ריבית ושותפות באיסורי תורה.
שר האוצר אמר בעקבות פסיקת בג"ץ כי "מדובר בניצחון לעובדים החלשים והלא מאוגדים. כבר עם הגשת העתירה ידענו ששופטי בג"ץ לא ייתנו יד לניצול של עובדים חלשים בישראל. שופטי בג"ץ מוכיחים פעם אחרי פעם שהם רואים את טובת האזרחים וגם היום הם מעניקים רוח גבית להסדר צרכני חסר תקדים. צעד אחר צעד אנו מוזילים את יוקר המחייה בישראל ומקדמים את התחרות".
סלינגר אמרה כי: "רפורמת קרן ברירת המחדל נותנת לראשונה כוח מיקוח לעובדים הלא מאוגדים אשר לראשונה ייהנו מהטבות בדמי הניהול. קביעת כללים אחידים, מבטיחה כי בהליך בחירת קרן פנסיה על ידי המעסיק יילקחו בחשבון אך ורק השיקולים הנוגעים לטובת החיסכון הפנסיוני של העובדים".