"בניגוד לפרסומים בתקשורת, המדינה לא בפשיטת רגל"

לדברי עורך הדין צבי וישינגרד המתמחה בייצוג אזרחים וחברות שנקלעו לחובות, הכותרות בתקשורת מוגזמות. הגידול במספר הבקשות לפשיטת רגל נובע מרפורמות שנעשו בשנים האחרונות ולא ממצב המשק

המדינה לא פושטת רגל. וישנגרד. צילום: אבי מהצרי, יח"צ

חלק גדול מכלי התקשורת יצאו היום בכותרות גדולות אשר בישרו על 'מדינה בחדלות פירעון' – לאחר שדו"ח שפרסם אתמול כונס הנכסים הרשמי הצביע על גידול של עשרות אחוזים בהליכי כינוס נכסים, הוצאה לפועל ופשיטות רגל בשלוש השנים האחרונות.

אך לדברי עורך הדין צבי וישנגרד, סגן יו"ר ועדת חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין, העוסק בייצוג אזרחים וחברות שנקלעו לחובות, מדובר ככל הנראה בכותרות מוגזמות מאד, אם לא משוללות כל יסוד.

"אמנם, על פי הדו"ח שפרסם כונס הנכסים הרשמי עולה כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 55% בפניה לבתי המשפט המחוזיים של אזרחים שאינם יכולים לפרוע את חובותיהם, אך אין הדבר מסמן בהכרח משבר כלכלי. הסבר הרבה יותר הגיוני לגידול במספר ההליכים נובע משורה של רפורמות שנעשו בחוק ההוצאה לפועל ובפקודת פשיטת הרגל בשנים האחרונות, וחוללו שינויים מרחיקי-לכת" אומר וישנגרד.

לדבריו, התיקון לחוק ההוצל"פ מחייב את רשם ההוצל"פ ליידע אזרחים שיש להם חובות כבדים אשר מגיעים לחקירת יכולת, כי קיים מסלול מקביל למחיקת חובם, מסלול שלעיתים קרובות הוא אטרקטיבי ומשתלם הרבה יותר , והוא הליך פשיטת רגל אישי.

עוד מציין עו"ד וישנגרד כי הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל שהחלה לפני כשנתיים, לפיה הוגבל ההליך לתקופה קצרה , גורמת לעשרות אלפי חייבים להיתדפק על דלתות בתי המשפט בבקשה למתן צו כינוס נכסים שבסופו יימחקו חובותיהם.

תיקון לחוק ההוצאה לפועל שנכנס לתוקפו לפני מספר חודשים, מאפשר לחייבים העומדים בתנאים מסויימים, למחוק את חובותיהם באמצעות ההוצאה לפועל. "רוב החייבים אומנם אינם עומדים בקריטריונים של ההוצאה לפועל ופונים להליכי פשיטת רגל", אומר וישנגרד ומוסיף: "לכן אך טבעי שקיימת עליה במספר התיקים הנפתחים בהליך זה".

תוכל לתאר מקרים בהם הליך פשיטת רגל הופך לאטרקטיבי יותר?

"בוודאי. לפני כחודש למשל, הגשתי בשם רופא העובד כמנתח באחד מהמרכזיים הרפואיים הגדולים בארץ, בקשה לצו כינוס לאחר שחובותיו תפחו לכשלושה מיליוני שקלים. חובות אלה נבעו מפעילות עסקית וצרכנית שגויה. הרופא חשש מהליך פשיטת הרגל אותו הצעתי לו, מפני שחשש שהדבר ישפיע על התנהלותו ועל המוניטין שלו. רק לאחר שהבין שהתשלומים שהוא מעביר להוצאה לפועל על סך 1,500 שקל בחודש – לא מקטינים את קרן החוב, ולא יביאו לסילוקו בזמן הקרוב, הוא הסכים לפתוח בהליך של פשיטת רגל".

המסלול של פשיטת רגל לחייבים פרטיים לא התאפשר בעבר, ועתה כאשר גם חייבים פרטיים יכולים לגשת למסלול הזה, חלה מטבע הדברים עלייה במספר הבקשות. "לדעתי, הנתונים עליהם מסתמכת התקשורת מושפעים יותר מהרפורמות בתחום הטיפול בחובות וחייבים, מאשר במציאות כלכלית אמיתית – ובכל מקרה, לא מדובר בהתרסקות המשק תחת גל חובות, כפי שהדבר הוצג בחלק מהפרסומים", אומר וישינגרד.

 

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה