גביית ארנונה סלקטיבית? עיריית ב"ב מכחישה קשר

כך עובדת השיטה: יד אחת מעלה את גובה הארנונה, והיד השניה מוחקת את החובות שהצטברו • התוצאה: דלת מסתובבת, בה מחיר הארנונה עולה, תושבים לא משלמים, והחובות שנצברים נמחקים • מה שמעניין: למי נמחקים החובות? • בעיריית ב"ב, שיאנית המחיקות, טוענים כי מדובר בחובות של אוכלוסיות מוחלשות

עיריית בני ברק | צילום: פלאש 90

בשבועות האחרונים פרסמנו כאן, כי מחירי הארנונה יעלו עליה נוספת בתחילת השנה הבאה. הסיבה לכך נובעת מהתייקרות סל המזון הכללי ומהעליה בשכר עובדי המגזר הציבורי. יש להדגיש, כי בעשר השנים האחרונות עלה שיעור הארנונה בעשרים ושלושה אחוזים, סכום שמשפיע לא מעט על כל כיס של משק בית ישראלי.

ההעלאה המתוכננת של הארנונה אמורה לעמוד על למעלה מ-2.5%, מה שמתורגם ללמעלה מ-750 מיליון ש"ח נוספים שיגיעו מכיסיהם של האזרחים לקופות העיריות והמועצות השונות.

'תספורת' לארנונה

הארנונה אמורה לממן את צרכי הפנים של כל עיר ועיר, כך שהרשות המקומית לא תיאלץ להסתפק במענקי ממשלה על מנת לתחזק את עצמה ברמה השוטפת. רמת הארנונה נקבעת לפי נוסחה שמשלבת את מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי

אלא שלעירייה יש גם סמכות לקבוע אלו תושבים ישלמו פחות ואלו ישלמו יותר, בדרך כלל, המדד לכך הוא המצב הסוציו אקונומי של התושבים, אך ישנם גם קריטריונים נוספים. כמו כן, העירייה יכולה להודיע לממונה על המחוז במשרד הפנים על מחיקת חובות ארנונה מסויימים. הדבר מתאפשר לאחר שחוב מסויים מוגדר ככזה שלא ניתן לגבות אותו, כאשר בדרך כלל מדובר על חוב שקיים במשך יותר משלש שנים ברציפות.

הממונה על המחוז נדרש לאשר את אותה מחיקת חוב של הרשויות הרלוונטיות. כך זה מתנהל כבר זמן רב, כאשר מצד אחד המדינה מעלה את שיעור הארנונה, מה שגורם לתושבים רבים שלא לעמוד בעומס ולהימנע מלשלם, ולאחר כמה שנים וקצת פרוצדורה העירייה מבקשת מהמדינה למחוק את חובם של תושבים האלו – כך שבסופו של דבר המדינה היא זו שמעלה את הארנונה בידה האחת, והיא שגם בידה השניה האפשרות למחוק את החוב והיא גם עושה זאת.

היום התפרסם ב'גלובס', כי בתנועה לחופש המידע ביקשו ממשרד הפנים את הנתונים על מחיקות הארנונה בשנים האחרונות, זאת במסגרת חוק חופש המידע. לפי נתוני המשרד עלה כי בין השנים 2015 ל-2017 היו למעלה ממאה רשויות מקומיות שמחקו חובות ארנונה בסך כולל של 887 מיליון ש"ח.

אך הסכום הזה אינו מתחלק בצורה יחסית בין כל ערי ומחוזות הארץ. העיריות שעומדות בטבלת הרשימה של מחיקת הארנונה הן בני ברק – שבשנים האחרונות מחקה חובות ארנונה בהיקף של למעלה מ-190 מיליון ש"ח; במקום השני נמצאת עיריית בת ים – עם מחיקה כוללת של קצת יותר מ-118 מיליון ש"ח; קריית גת – עם 68 מיליון; לוד – עם כמעט 53 מיליון ש"ח; ואור יהודה – עם קצת יותר מ-36 מיליון ש"ח של חובות ארנונה שנמחקו.

חשוב לציין, כי כל המחיקות המצוינות לעיל עברו את האישור הרלוונטי של הממונים על המחוז במשרד הפנים. כך או כך – מדובר במחיקת חובות אדירה, שעדיף ולא הייתה נצרכת מראש – אילו תעריפי הארנונה לא היו עולים בכל שנה ושנה מחדש.

הנקודה היא, שכאשר רשות מקומית לא מצליחה לממן את עצמה מכספי הארנונה, היא פונה לעזרת משרדי הממשלה ומבקשת מענקי איזון, הדבר נדרש במיוחד בערים בהן המצב הסוציו אקונומי של התושבים אינו גבוה במיוחד, כך שגם אם הם ישלמו את תשלומי הארנונה כפי יכלתם, עדיין העירייה תצטרך לקבל מענקי איזון שונים ממשרדי הממשלה.

ויתורים לחזקים או לחלשים?

כל זה היה טוב ויפה, אילו היינו יודעים שכל חובות הארנונה שנמחקו היו אכן של תושבים שקצרה ידם, אלו המשתייכים לשכבות החלשות ואלו שכל העלאה של שקל אחד בתשלום לעירייה גורם להם לחשב מסלול מחדש בזמן הקניות בסופר השכונתי. אלא שלמעשה, הדו"ח חושף כי מרבית המחיקות של חובות הארנונה היו שייכים לארנונה העסקית. כשעל כל שקל אחד שנמחק מהחובות של הארנונה למגורים – נמחק סכום גבוה פי שלש מחובות הארנונה העסקית.

כך למשל, מתחם ב.ס.ר בבני ברק, הנחשב לסיפור הצלחה מסחרר. מחירי המשרדים שם מאמירים בשיעורים גבוהים, וגם הארנונה עולה בהתאם. הפער בין מחירו של מ"ר באחד המגדלים כפי שהיה בזמן גמר הקניה לבין המחיר בפועל כעת – הוא פער של 600%. כשעל אף זאת, שיעור מחיקת הארנונה בעיריית בני ברק בשנים האחרונות עמד על 20% מהסך הכולל של הארנונה הנגבית.

פנינו לדוברות עיריית בני ברק, על מנת לברר לגבי חובות הארנונה שעיריית בני ברק קיבלה אישור על מחיקתם. בעיריית בני ברק מסרו בתגובה, כי מדובר במחיקת חובות ארנונה ישנים מאוד, וכי רובם מתייחסים למחיקת חובות של תושבים ממצב סוציו אקונומי נמוך.

בעירייה אומרים שלא ידוע להם על מצב שבו הארנונה עולה בבני ברק בשיעור גבוה יותר מזה של ערים אחרות.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה