הצעת חוק חדשה של שרת הרווחה הגרמנית קובעת כי מהגרי עבודה ממדינות האיחוד לא יהיו זכאים לתשלומי רווחה אלא לאחר חמש שנות תושבות בגרמניה. גם אז, רק אם יוכיחו שמצבם "יציב" יהיו זכאים לכך
יאיר גליק 10.10.2016
ברלין. הריכוז הגדול ביותר של ישראלים. צילום: lassedesignen | שטארסטוק כיף לגור במדינה בה מקבל כל אזרח תשלום אבטלה שאינו תלוי בעובדה שעשה מאמץ כלשהו לעבוד. גרמניה העניקה בעשור האחרון קצבה – נמוכה אמנם – לכל תושב במדינה שהוא בעל אזרחות של האיחוד האירופי, גם אם הוא למעשה לא אזרח גרמני.
כאלה יש מיליוני אנשים בגרמניה. הנתונים הרשמיים מדברים על קרוב לתשעה מיליון אנשים ממדינות האיחוד שעברו לגור בגרמניה. חצי מיליון איטלקים, 750 אלף פולנים, 450 אלף בולגרים ועוד עשרות ומאות אלפים ממדינות שונות באיחוד.
לא מדובר על מהגרים אחרים כמו עשרות אלפי ישראלים ומיליוני "פליטים" ממדינות ערב, מאפריקה ומטורקיה. מדובר על אזרחי האיחוד האירופי שמאות אלפים מהם מקבלים את אותה "קצבת אבטלה". חלקם עובדים בעבודות דחק ו"משלימים הכנסה" באמצעות הקצבה.
באחרונה הודיעה שרת העבודה של גרמניה כי הקצבה תינתן רק למי ששהה במדינה חמש שנים. ולא אוטומאטית מהרגע הראשון כפי שהיה עד עתה או לאחר חצי שנה כפי שפסק בית משפט פדרלי. הודעתה מתבססת למעשה על הצעת חוק שאמורה לקבל את אישור הבונדסטאג בברלין.
פרשנים בכלי תקשורת בגרמניה טוענים שהצעד נועד לבלום את המשך הסחף הציבורי לכיוון מפלגות הימין בגרמניה שהולכת ומתחזקות בעקבות משבר הפליטים שפוקד את אירופה בכלל ואת גרמניה בפרט.
אגב, הצעת החוק קובעת כי הזכאות לדמי האבטלה ולתשלומי רווחה בכלל, תותנה בכך שהמקבל יוכיח כי מצבו הכלכלי יציב וכי הגיע למדינה כאשר יש לו מקום עבודה בגרמניה.
גרמניה, כמו רבות ממדינות אירופה, סובלת מילודה נמוכה שעשויה להשפיע על הכלכלה ועל העתיד הדמוגרפי. זו הסיבה המרכזית לכך שהשמאל במרבית מדינות האיחוד, הצליח במשך שנים לייצר מדיניות הגירה מקלה שהביאה בסופו של דבר להתעצמות המוסלמים ביבשת.
עם זאת, גרמניה סובלת ממחסור בידיים עובדות ובשל היותה הכלכלה החזקה ביותר ביבשת, נוהרים אליה צעירים רבים ממדינות חלשות יותר דוגמת ספרד, פורטוגל, איטליה שבדרום היבשת, יוון, בולגריה שבבלקן וצ'כיה ופולין שבמזרחה. בתקשורת הכלכלית בגרמניה אומרים כי מדיניות הרווחה הנדיבה של ברלין מעודדת את המגמה.