בפיקוח על הבנקים בנק ישראל רוצים לשנות את תהליך גביית החובות של הבנקים ולהפוך אותו הוגן ואנושי יותר. בנקים יידרשו להיות שקופים, חיוביים והוגנים כלפי החייבים. תיקבע תקרת ריבית ומדיניות גבייה ברורה וגלויה
יאיר גליק 21.11.2016
אילוסטרציה: nito | שאטרסטוק לפני למעלה משבוע דיווחנו כאן על כוונת הפיקוח על הבנקים ליזום שורה של צעדים לטובת משקי הבית, בתחום העמלות וההוגנות בגביית חובות. להלן עיקרי טיוטת ההוראות החדשות ששיגר הפיקוח לבנקים בכל הקשור לגבייה הוגנת של חובות מחייבים.
הנחת היסוד, כפי שנכתב כאן בעבר, היא כי חובות יש לשלם, אלא שבפיקוח על הבנקים מבקשים להפוך את התהליך הוגן יותר עבור החייבים. בפיקוח דורשים מהבנקים להקים מחלקה ייעודית לגביית חובות ולבנות מערכת כללים ברורה וסדורה של ניהול הגבייה.
מטרתה העיקרית של המחלקה היא בהיותה כתובת מרכזית עבור הלקוח גם במקרה שתיקו עבר לעורך דין חיצוני של הבנק. כך למעשה לא ימצא את עצמו הלקוח "מדבר לקיר" בפנותו לעורך הדין. בנוסף יידרשו הבנקים לשקיפות מלאה שתבטיח שהלקוח יידע בכל שלב מה מצפה לו ומה הן ההשלכות של החלטותיו.
לדוגמא, במקרה של הסדר הכולל שמיטת חלק מהחוב, עשוי הבנק שלא לאשר פתיחת חשבון חדש בבנק במשך מספר שנים. במקרה כזה יהיה על הבנק להודיע ללקוח במהלך גיבוש הסדר החוב כי זה "מחירו" של ההסדר. בנוסף, תיקבע תקרת ריבית פיגורים שלא תעלה על הריבית הגבוהה ביותר שנגבית על חריגה ממסגרת אשראי.
■ בפיקוח על הבנקים מתכוונים לפקח על גביית חובות מלקוחות
חייבים התלוננו בפני הפיקוח על אינפלציה של מכתבי התראה שעלותו של כל אחד כזה עשויה לנוע בין עשרות למאות שקלים. בפיקוח על הבנקים מבקשים לעשות לכך סוף ודורשים מהבנקים לקבוע מספר מוגדר של מכתבי התראה במחיר סביר. בנוסף, על הבנקים יהיה לבנות מערך תיאום עם רשות האכיפה והגבייה, שיבטיח כי לקוח ששילם, לא ישלם ריבית גבוהה יותר עבור פרק הזמן שחלף מאז פרע את חובו בהוצאה לפועל ועד שהמידע הגיע למחשבי הבנק.
לב הטיוטה החדשה נוגע למהות הליך גביית החובות שבבנק ישראל מבקשים להפוך להוגן ואנושי יותר. בין השורות אפשר להבחין כי בפיקוח מעוניינים להפחית את מספר התיקים המגיעים לטיפול משפטי חיצוני, בהנחה כי פעילות גבייה "בתוך" הבנק תהיה פרודוקטיבית יותר הן עבור הבנק והן עבור הלקוחות החייבים.