היום שאחרי: יבואני הרכב הישראלים וההפיכה הצבאית בטורקיה

הבורסה הטורקית | צילום: muratart, שאטרסטוק

יותר מעשרה אחוזים של המכוניות המיובאות לישראל מיוצרות בטורקיה. נכון, יש להן שמות נוצצים באנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית אירופאית משובחת ואפילו ביפנית, אבל הן מיוצרות במפעלים דוברי טורקית כשפת אם. רק להמחשה, בשנה הקודמת ייצרו מפעלי הרכב בטורקיה יותר מ-1.3 מכוניות כשהרוב המכריע מיועד בכלל לייצוא.

וזה רק החלק הקטן. המפעלים הטורקיים מייצרים חלקי חילוף לעשרות מותגי רכבים מפורסמים ותעשיית הרכב הטורקית צומחת בקצב מהיר משנה לשנה בגלל כוח העבודה הזול יחסית לאירופה ויפן. יבואני הרכב הישראליים אוהבים לקנות בטורקיה משום שהיא קרובה וההזמנות מגיעות במהירות יחסית ובעלות נמוכה יותר מאשר הובלה מהמזרח.

הממשלה הטורקית אוהבת את יצרני הרכב שמספקים עשרות אלפי מקומות עבודה, בעיקר סביבות העיר בורסה הסמוכה לאיסטנבול בצפון מערב המדינה, והיא מעניקה להם שלל הטבות ופטורים ממס על מנת שלא יתפתו לנדוד מזרחה וצפונה אל מדינות מזרח אירופה. שגם בהן ניתן עדיין להשיג כוח עבודה זול.

היות וההפיכה שלא הייתה (ומה שבא בעקבותיה) מעידים על חוסר שקט וחוסר יציבות פוליטית, מן הסתם יהיו יצרנים רבים שישקלו פעם נוספת אם להגדיל את קווי הייצור במדינה בה מתחוללת מלחמה עקובה מדם עם המיעוט הכורדי, ופיגועים מתרחשים בעריה המרכזיות חדשות לבקרים.

היבואנים הישראלים תלויים כמובן בהחלטותיהם של יצרני הרכב, אבל כבר עכשיו ברור שאם יבחרו היצרנים להסיט את קווי הייצור למדינות אחרות, גם אם יהיו אלו מדינות במזרח היבשת, המחירים כבר לא יהיו אותו דבר. הן בשל תנודות המטבע באותן מדינות והן ובעיקר בשל עלויות ההובלה היבשתית והימית.