הפתעה: הרכב "הכי מכוער" מציג יכולות שטח ונוחות מירבית

כש'רקסטון' הגיעה לפני 15 שנה, אנשים הגיבו בפרצי צחוק, אבל הרכב "הכי מכוער" הפך חלק בלתי נפרד מענף הרכב הישראלי. לקחנו את רכב השטח החייתי לסיבוב וחזרנו מופתעים

מנדי ריזל 07.10.2016

צילומים: מנדי ריזל

חידה: מה תעשה משפחה חרדית עם קצת כסף שרוצה רכב שבעה מקומות עם יכולות מוכחות בשטח? אם חשבתם שהתשובה היא מיצובישי אאוטלנדר או ניסאן אקס טריילר, טעיתם ובגדול.

גם אם חשבתם שמשפחה שכזו תבחר בטויוטה לנד-קרוזר או במיצובישי פאג'רו טעיתם לכיוון השני. המחיר של שתי האחרונות יקר, יקר מאוד אפילו ולא מאפשר את הפינוק הזה.

בדיוק בשביל זה יש את סאנג-יונג רקסטון. נכון, השם מוזר, הסמל לא מוכר והעיצוב לא בשמיים. אבל התמורה שהוא מעניק גבוהה מאוד יחסית למחיר, ותוכלו לרכוש אותו גם אם הכיס שלכם לא עמוק במיוחד.

יש עם מה להשוויץ

אז הרקסטון סוגר כאן את השנה ה…חמש-עשרה שלו, לאחר שנחת בארץ הקודש בתשס"א ונתקל במבטים תמהים וחוסר עניין של המקומיים, שלא התלהבו מהעולה החדש.

אבל העובדה שהוא עדיין כאן, משתפר עם הזמן, ושקצב המכירות שלו רק הולך ועולה, הכריחה אותנו לקחת את המילה האחרונה של הרקסטון – גרסת 2016, לנסיעת מבחן.

הגרסא החדשה דומה לקודמותיה, אבל מי שמאוהב בשוק המכוניות ישים לב שיש כאן נגיעות מודרניות יותר – זה בא לידי ביטוי בעיקר בפנסי לד מלפנים ומאחור, ועיצוב אגרסיבי עם קריצות למרצדס. גם מי שממש לא מתמצה בתחום יגיב ב"וואו" רבתי למראה הרקסטון.

האמת, למרות רכבי ההדגמה הרבים שעוברים תחת ידיי, הרקסטון היה בין אלה שמשכו את קריאות ההתפעלות הרבות ביותר, בציבור החרדי ומחוצה לו. אם אתם הטיפוסים שחייבים להראות לחבר'ה שגם לכם יש עם מה להשוויץ – הרקסטון יעזור לכם בכך מעל ומעבר.

מאידך, אם אתם מעדיפים שלא לראות את פני השכנים מוחמצות בקנאה, עדיף שתעצרו כאן – הרקסטון שלנו לא בשבילכם. לפחות מהבחינה הזאת. ורגע לפני הנתונים היבשים חייבים להזכיר בשם כמה וכמה יודעי דבר שהדגם המדובר מבוסס על מרצדס M קלאס.

מצלמת רוורס בלי פסים

מבחינת מימדים מדובר בגודל זהה לדגם הקןדם – 4.75 אורך ו-1.90 רוחב. האורך יכול היה להיות ארוך עוד יותר, אבל בסאנג-יונג רצו לתת לג'יפ לעשות את עבודתו כמו שצריך ולכן העדיפו לקצר אותו, כדי שיוכל לבצע את עבודתו בשטח עם זווית גישה(28) וזווית נטישה (25.5) הולמות.

כשנכנסים פנימה רואים שגם כאן עשו שיני הזמן את שלהם והחלל הפנימי משופר לטובה. הפרט הראשון שתופס את העין הוא חלל שחור-שחור ומרשים, אבל השינויים באו לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים.

ההגה המיושן הוחלף בהגה מודרני יותר. שלל הלחצנים המיותרים והמוזרים נלקחו ממנו ובמקומם מופיעים בצדו השמאלי לחצני שליטה ובקרה על מערכת האודיו ועל הטלפון הנייד ובזה הימני קרוז קונטרול.

הדשבורד עצמו עבר גם כן רוטציה והוחלף בדשבורד פלסטי נעים למגע שלא הרגיש לי "מייד אין צ'יינה". הקונסולה המרכזית ויתר החלקים בתא הנהג בנויים היטב ומהודקים בצורה שהפתיעה אותי.

ובמרכז הקונסולה מופיע לראשונה מסך מולטימדיה ממוצע שמציע אפילו וויז מובנה ואפילו מצלמת רוורס, אבל מצאתי בה טעם לפגם כיוון שמצלמת הרוורס לא מצויידת ב'פסים' שמסמנים את מסלול הרכב – מה שמשאיר עוד עבודה לנהג. ועם רכב כה גדול, זו עבודה כפולה.

מנוע שאינו מכחכח ומתנשף

פרט נוסף שהפריע לי היה חוסר הנוחות של מושב הנהג. נראה שכדי לגרום לתג המחיר שלו להיות כה נמוך, נעשו קיצורי דרך בפרט הזה. מאידך, בסאנג-יונג לא עיגלו פינות והשאירו תאי אכסון רבים וגדולים שעוזרים לחוויה להיות טובה כפי שהיא.

הנהיגה עצמה – וזה כבר פרט ישן בסאנג יונג – התגלתה כמהנה מאוד. מנוע הדיזל מבית מרצדס שמותקן ברכב עושה את עבודתו והנהיגה שקטה, חלקה, כיפית ובשרנית מאוד. לחיצה על הדוושה תעיף אתכם קדימה בעוצמה ובשקט בו זמנית. אוח, תענוג.

רעשי הנסיעה כלל לא חודרים לתא הנוסעים והרושם שמתקבל הוא של שיוט בספינה על ראשי הגלים כשהעובדה שאתם יושבים גבוה מעל כולם מוסיפה גם היא לתחושה הזו.

יחסי ההעברה של שבעת ההילוכים מצוינים, ובשום שלב – כולל בהאצות הביניים – לא תתקלו בכחכוח המנוע או בהתנשפותו ממאמץ. מנוע הטורבו דיזל 2.2 ליטר ו-178 כוחות הסוס מורגשים היטב.

גחון חצי משוריין…

ידית ההילוכים האוטומטית פשוטה למראה אבל מהנה לתפעול בצורה שלא תמצאו בשום מקום אחר. עם אחריות. לצדה השמאלי העליון של הידית הזו מצורף לחצן קטן שיכול להוות תחליף לידית הילוכים ידנית, למקרה שתחליטו.

הבעיה הגדולה של הרקסטון בנהיגה בכבישים היא היציבות. זה דבר שבולט בכל ג'יפ ועבור רבים יש בו כדי לוותר על ג'יפ ולקנות רכב מנהלים. כי עם כל היתרונות של הג'יפ, חוסר היציבות שלו על הכביש מכריח אתכם להיות ערניים במאה אחוז, ומכריח את הפזיזים שבינינו להשאיר את המפתחות לאחרים.

הרקסטון הוא בהחלט רכב גדול שמצריך תפעול אחראי, ומשחק איתו על הכביש עלול להיות מסוכן, חלילה.

ועכשיו לחוויה העיקרית – השטח. כפי שפתחנו, מעבר להיותו מוביל שבעה נוסעים ברווח ובנוחות, מה שהופך אותו למיוחד כל-כך זו העובדה שהוא ג'יפ אמיתי. טוב, אולי הוא לא יכול להיות מתמודד ראוי בראלי במדבר סהרה או להוות תחליף לג'יפ הסופה, אבל בהחלט מדובר במשהו שכל בעלי הג'יפונים שנכנסו חזק במגזר החרדי לא מכירים.

נסיעה בשטח, כולל בשטח סלעי ובאזורים חוליים ששום ג'יפון מפונפן לא יחצה, הוא עושה כמו גדול. אגב, העובדה שהוא מחזיק במגן גחון מפלדה גורמת לכם לקחת ריזיקות ולעשות מעשים בשטח ללא חשש גדול, כי במקרה הכי גרוע, הגחון החצי משוריין הוא זה שישתפשף ולא הקרביים.

אוי. אין מקום לעגלה

זווית הגישה והנטישה גדולים, כאמור, והרקסטון יוביל אתכם בבטחה למחוז חפצכם גם אם הוא נמצא בראש הר. במקרה שלנו, לצערי הרב, תיאלצו להסתפק בתמונות שצילמתי בחורש מתחת לביתי, עם טלפון נייד ששאלתי ממישהו, כיוון שמכשיר הפלאפון שלי עף באחת הטלטלות בשטח וספג מכה ממנה לא התאושש עד לרגע זה.

ואי אפשר לסיים את הכתבה הזו מבלי להזכיר שני פרטים: הראשון – העקב אכילס של הרקסטון – תא מטען קטן מימדים בצורה בולטת ומוגזמת כאשר כל שבעת הכיסאות פתוחים.

האמת, התקשיתי מאוד להכניס לתוכו אפילו עגלת טיולון מקופלת כמטריה. כששורת המושבים השלישית מקופלת זה כבר סיפור אחר, אבל עדיין. זה שם וזה מציק.

השני – הדלק. למרות שמדובר ברכב מפלצתי מבחינת היכולות, בנסיעת מבחן משולבת שכללה מאמץ מרשים, הרקסטון שתה הלכה למעשה ליטר דלק לכל 10 ק"מ. רק על זה מגיע לו שאפו גדול.