הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 1.25% | המטרה: מיגור האינפלציה שעומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.1% | חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% במקום 5.5% כפי שצפתה קודם לכן
שי קליין 04.07.2022
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה ב-04/07/2022 להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 1.25%. כחלק מהסיבות צויין כי, האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.1%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד. אולם, הציפיות משוק ההון לשנה השנייה חזרו אל תחום היעד והציפיות החל מהשנה השלישית התכנסו חזרה אל מרכז היעד.
עוד נאמר, כי במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק. עם זאת, ההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית.
במקביל, שוק העבודה מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסויימים במגזר העסקי.
מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט.
במקביל להחלטה, מודיע בנק ישראל על הרחבת המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-±0.1% ל-±0.5%
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות הגיב לדברים ואמר, כי "שני גורמים מרכזיים, להערכתנו לפחות, שתמכו בהחלטה מעבר לנתוני האינפלציה היו השקל ושוק הדיור.
"בכל הנוגע לשקל, בבנק ישראל מציינים כי השקל נחלש מול הדולר ב-5.1% ומול הסל ב-3.6%. להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות.
"במבט קדימה, בבנק ישראל כותבים כי "הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית", הם כותבים כי קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה. על פי הבנק, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 3.3% והריבית תעלה ל-2.75%. תחזית זו מחזקת את ההערכה שלנו כי גם בחודש אוגוסט הם יעלו את הריבית ב-50 נ"ב.
"העלאת הריבית והמשך העלתה עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות. גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה "רגילה" לכל צורך יצטרך לשלם יותר ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023.
"עם זאת, במבט ל-2023, התמתנות הצריכה והיחלשות האינפלציה בגלל מיצוי של השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, בנק ישראל יעצור כנראה את העלאות הריבית לקראת אמצע השנה, מה שיחזור לתמוך בכלכלה ובשוק ההון", כתב גרינפלד.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, התייחס אף הוא להחלטה של בנק ישראל היום להעלות את הריבית.
"בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב, ל-1.25%, זאת בדומה לתחזית לאומי וגם חציון הקונצנזוס. בנק ישראל הסביר את ההחלטה בכך שהאינפלציה בישראל מצויה מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים וגם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל לגבול העליון של היעד. האינפלציה התרחבה לחלק גדול מסל המדד וזהו תהליך בעייתי מבחינת בנק ישראל. במטרה למנוע התגלגלות נוספת של האינפלציה לספירלת "אינפלציה-ציפיות-שכר-אינפלציה", בנק ישראל העלה את הריבית במידה רבה יותר מאשר בהחלטות הקדמות.
"כהתפתחות חיובית, בנק ישראל ציין את הציפיות לאינפלציה לשנה השנייה ואילך שהתכנסו חזרה אל מרכז היעד. בנק ישראל מעריך שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק עם לחצי שכר. אלו תנאים המאפשרים המשך של ההידוק המוניטרי. עם זאת, ההאטה בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין, מצב ההי-טק העולמי, וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל צפויים להאט את הפעילות הכלכלית בהמשך. בהקשר זה, הנגיד הדגיש את עצמאות בנק ישראל והוועדה המוניטרית.
"לצד הודעת הריבית, חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה והנמיכה רק במקצת את תחזית הצמיחה לישראל. תחזית הצמיחה לשנת 2022 והתחזית לשנת 2023 הופחתו ב-0.5 נקודת אחוז בלבד, על רקע הצפי למדיניות מוניטרית מרסנת יותר וכן בשל התייקרות המוצרים המיובאים. התחזית כוללת הערכה שהתוצר יצמח בישראל בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%.
"לפי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%. שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים המסתיימים ברביע השני של 2023, צפוי לעמוד על 3.3%. תחזיות אלו דומות לתחזיות לאומי ועל מנת שיתממשו תידרש בלימה נוספת של מחירי הסחורות בעולם, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים והמשך האינדיקציות לפעולות של הגדלה משמעותית של היצע הדיור בישראל.
"לפי תחזית בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרביע השני של 2023, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בריבית גבוהה מכך בסוף הרביע השני של 2023. הערכה זו של בנק ישראל מבטאת עלייה ניכרת מרמתה הנוכחית של הריבית, והיא תוצאה של התחזית לאינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד יחד עם צפי להמשך פעילות ברמה גבוהה, וכן על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם. תחזית זו משקפת את רצונו של הנגיד להביא את ריבית בנק ישראל לרמה ריאלית שכבר איננה שלילית ורצוי שתהיה חיובית במונחים ריאליים.
"תחזית ריבית זו גבוהה במקצת מתחזית לאומי ולפי הערכתנו היא משקפת המשך של העלאות ריבית בכל החלטות שנותרו עד לסוף 2022 ואפשרות להעלאות נוספות בראשית 2023. הנגיד הדגיש את רצונו לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב יותר, זאת כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה – FRONTLOADING. בנק ישראל הודיע על הרחבת המרווח סביב ריבית היעד שלו (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-±0.1% ל-±0.5%. מדובר בצעד שיאפשר תנודתיות תוך-חודשית רבה יותר של הריבית על פי המצב בשוק הבינבנקאי", דברי ד"ר בפמן.