הלחץ של כחלון, החגיגה של נערי האוצר – והשוד הציבורי

כחלון. צילום: Noam Revkin-Fenton | פלאש 90

פקידי האוצר לא מאמינים למזלם הטוב. במשך שנים הם מנסים לשווק את הרעיונות שלהם לשר האוצר, אבל תמיד הוא דחה אותם. הפעם הם נפלו על אוזניים קשובות. שר אוצר לחוץ, הוא לא מצליח להוזיל את מחירי הדירות, וכל הצעה שנערי האוצר מציעים – מתקבלת על ידיו ללא עוררין.

בסוף השבוע פורסם כי כחלון ממשיך לקדם, במסגרת חוק ההסדרים, את היוזמה של הטלת אגרה שנתית בסך 12 אלף שקל לדירה לכל מי שמחזיק בבעלותו 3 דירות ויותר.

נערי האוצר רוצים עבודה קלה: למה לשחרר מכרזים ושיווקים, בואו נאנוס את המשקיעים שמצד אחד יציף את השוק בדירות, ומצד שני הכנסות צפויות של קרוב למיליארד שקל בשנה מהאגרה החדשה.

כך יכולה להיווצר מציאות שאדם שמשכיר 3 דירות בעפולה ייאלץ לשלם 10 אלף שקל בשנה, אך אדם שמשכיר שתי דירות בתל אביב או אחת, אחת שמכניסה מאות אלפי שקלים בשנה, לא יידרש למס החדש.

וזה עוד לא הכל: נערי האוצר מבקשים להטיל מס על קרקעות פרטיות הזמינות לבנייה בשיעור של 2.5% משווי הקרקע לשנה. לפי הערכות באוצר, המס עשוי להניב לקופת המדינה בין כמה מאות מיליוני שקלים בשנה עד חצי מיליארד שקל.

החלטות המיסוי החדשות נאמרות בינתיים בחצי פה, כלומר הכותרות כבר יצאו, העיקרים בחוץ, אבל ההחלטות עוד לא תפורות – לא פוליטית ולא מקצועית. זה לא עוצר את כחלון מלשחרר אותן לאוויר, מבלי לקחת בחשבון שלכל אמירה כזו יש השלכות על מאות אלפי שוכרים. ואם משכיר כלשהו התלבט לאחרונה אם להעלות את דמי השכירות, כחלון עזר לו להחליט.