רפורמה מקיפה בשלושה תחומים: פרטיות, מונופוליזם ומיסוי, שמציג ח"כ מיקי רוזנטל (המחנ"צ) מבקשת לרסן את כוחן של ענקיות האינטרנט בארץ
שי קליין 08.11.2017
איסוף מידע אישי בהיקף בלתי נתפס ומכירתו לגורמים אינטרסנטיים, כוח מונופוליסטי מופרז וריסוק מתחרים עסקיים, הכל ללא פיקוח ופטור ממס. גוגל, פייסבוק ותאגידי הענק הדיגיטליים הם הטייקונים החדשים. בעולם כבר מבינים את ממדי הסכנה לפרטיות האזרח ולכלכלת המדינה. רפורמה מקיפה ב3 תחומים שמציג ח"כ מיקי רוזנטל (המחנ"צ) מבקשת לרסן את כוחן של ענקיות האינטרנט בארץ.
תאגידי הענק הדיגיטליים מחזיקים במאגרי המידע האישי הגדולים בהיסטוריה האנושית. כל פעולה מקוונת של המשתמש וכל צעד עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ועובר עיבוד לפרופיל מדוייק של כל אחד מאיתנו. מיקום בכל עת, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות והעדפות. המשתמש הסכים אמנם לתנאי השימוש הדרקוניים כאשר הצטרף לשירות, אך האם משמעות הדבר היא שמידע אישי אינו עוד קניין הפרט? גוגל ופייסבוק חצו את הגבול. הטייקונים החדשים אוספים מידע על מצבנו הרפואי, הכלכלי והמשפחתי לשימוש בעלי אינטרס. הם מאתרים בני נוער במצב נפשי קשה לצורך מכירת המידע הרגיש וכן, מבצעים ניסויים דיגיטליים על המשתמשים בלא ידיעתם. קיים גם חשש אמיתי להשפעת תאגידית מכוונת על גולשים ומניפולציית על תוצאות בחירות דמוקרטיות. החוק החדש יציב גבולות חדשים לאיסוף מידע פרטי:
הצעת החוק של ח"כ רוזנטל מציעה כי יוגבל איסוף מידע אישי בנוסף יאסר איסוף מידע על משתמשים קטינים ללא אישור אפוטרופוס. החוק יחייב הסכם תנאי שימוש פשוט ונהיר בין התאגיד למשתמש. תאגידים דיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע, גולמי או מעובד, שנאסף עליו במישרין או בעקיפין. גם משתמש שהוכיח כי מידע שפורסם בעניינו אינו אמת יוכל לדרוש הסרתו לצמיתות.
ליבת הפרסום עוברת לדיגיטל
מספר שחקנים מצומצם ובראשם "גוגל" "ופיסבוק" מחזיקים בשליטה כמעט בלעדית בשירותי המידע ובשוק הפרסום ברשת. לגוגל נתח שוק של 90% בתחום החיפוש, ו–89% מהגולשים באינטרנט משתמשים בפייסבוק. ענקיות הרשת רוכשות עוד ועוד חברות העלולות להוות תחרות עבורן. כמעט כל פעולה של הגולש ברשת תלויה בשתי פלטפורמות הענק הללו. הדבר מאפשר לטייקונים החדשים לבצע מניפולציות בתוצאות החיפוש ובתפוצת מידע ברשת לשם פגיעה במתחרים וחיזוק המונופול.
בנוסף, ליבת שוק הפרסום עברה מאמצעי התקשורת המסורתיים לתאגידים הדיגיטליים. דבר המהווה סכנה ממשית ליציבות כלי התקשורת בישראל. על פי החוק החדש של רוזנטל: יוגדרו התאגידים הדיגיטליים כמונופול עליהם יחולו הגבליים עסקיים רלוונטים לתחרות בשוק הישראלי וניתן יהיה להטיל סנקציות על מניפולציות של הטייקונים החדשים בתוצאות החיפוש לשם החלשת מתחרים מקומיים כדוגמת אתרים ואפליקציות ניווט, השוואת מחירים, איתור עסקים וכו.
השפעות הפעילות של התאגידים הדיגיטליים בשווקים המקומיים בשנים האחרונות הביאו רבות ממדינות ה־OECD להבנה כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים. החוק החדש של רוזנטל קובע:
חובת תשלום מס חברות בישראל – גם אם עיקר הפעילות מתבצע באמצעות האינטרנט, אם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, תחוייב החברה לשלם מס חברות בישראל. גם אם אין לה מרכז פיזי משמעותי, אלא רק נציגות.