מבחן רכב: טויוטה פרואייס 9 מקומות

לנסוע, לא להתפנק. טויוטה פרואייס | צילום: יוסף פודורובסקי

אוהבים טויוטה? הנה עוד סיבה: טויוטה פרואייס. היא לא נאה, במחילה, כנראה הכי פחות מאובזרת במשפחה היפנית, אבל היי – זו מכוניות שמיועדת לתשעה נוסעים (8 + נהג) מה שאומר שמשפחות ברוכות ילדים או נהגי הסעות יראו בה שותפה אטרקטיבית.

טויוטה פרואייס הוא רכב חדש בזירה. בישראל ניתן למנות רק כלי-רכב בודדים עם 9 מקומות: סיטרואן ג'אמפי הפשוט או פולקסוואגן טרנספורטר (שניהם נבחנו כאן בשנה האחרונה בגרסת התשעה מקומות) ועוד, שאת כולם ניתן למנות כנראה על אצבעות יד אחת.

למרות שהמכונית הזו אינה למבורגיני עם גג נפתח, די הופתעתי שהיא סובבה ראשים וגרמה לאנשים לתהות על קנקנה. כמה היא עולה וכמה מקומות יש בה, היו השאלות הפופולאריות ברחובות בני ברק ואפילו בעפולה שאליה העפלתי.

בגדול, וגם בפרטים הקטנים, היא מאוד מזכירה את סיטרואן ג'אמפי. בגודל המנוע, במימדים, אפילו בחוגת ההילוכים האוטומטית. המחיר שלה גבוה מעט יותר מהצרפתיה, אבל יש שיאמרו – ובצדק כנראה – שעל שם משלמים. ולטויוטה יש עדיין שם טוב מסיטרואן בכל הנוגע לירידת ערך ואיכות.

בפרואייס מנוע 2000 טורבו דיזל, טוב מאוד. כנהג, לא הרגשתי מקופח, משום שהמנוע נתן עבודה כיאה וכיאות וכלל לא התאמץ. הסל"ד נותר נמוך למדי, גם בהאצות.

אממה, בגלל האורך והגובה – אחרי הכול זו מכונית מסחרית – הבנתי מהר מאוד שבסיבובים בכבישים בינעירוניים, כדאי להאט בהחלט משום שהפרואייס התחיל להתבלבל. זו לא מכונית להשתולל איתה בכבישים; היא גם לא מיועד לזה. מעבר לזה, תחושת הנסיעה הגבוהה הייתה מהנה.

בטויוטה שאותה קיבלנו לנסיעה, היו מושבי עור משולבים בבד. המכונית נמכרת ברמת גימור אחת, אך ניתן להזמין – בדיוק כמו בסיטרואן ובפולקסוואגן – בניית מושבים ובנייה פנימית ברמות שונות, בידי מתקינים שונים. בדגם שקיבלנו, עלות 9 המושבים, ב-3 ספסלים שונים, עלתה 33 אלף שקלים.

המושבים אפשרו מקום ישיבה נוח לתשעה נוסעים בוגרים, עם מרווח מכובד לכל אחד מהם – וזה כנראה הדבר הכי חשוב בקטגוריה הזו. מעבר לכך, נפח תא המטען ענקי ותוכלו להעמיס בו כל מה שצריך לשבת עבור משפחה בת 9 נפשות. מזוודות, סירים, עגלה או 2 ואפילו שקיות של 'גל פז'. וזו נקודה חשובה גם כן.

מבחינת אבזור: יש כאן מערכת מולטימדיה סבירה, עם מצלמת רוורס המסייעת בחניה של המכונית הארוכה הזו, אך ללא 'וויז'.

במכונית 2 חלונות חשמל, בדלתות הקדמיות. מאחור, בשורה השנייה, תמצאו חלונות הזזה ידניים. גם כן כמו אצל המתחרות. בניגוד לג'אמפי, בטויוטה תמצאו 2 דלתות הזזה שבאמצעותן תוכלו להיכנס לשורת המושבים השנייה והשלישית. זה נתון חשוב.

מבחינה מכנית, למנוע משודכת תיבת הילוכים בת 6 מהלכים, כאשר במקום ידית תמצאו חוגה שאותה ניתן לסובב ל-P, R, N, D. לצד החוגה נמצא מתג של M שיאפשר לכם לתפעל בצורה ידנית את תיבת ההילוכים, באמצעות 2 מתגים מאחורי ההגה. בטויוטה הזו יש גם לימיט וקרוז קונטרול. העובדה שהאפשרות הזו הגיעה גם למסחרית מן הסוג הזה חשובה, משום שפעמים רבות משתמשים במכונית מן הסוג הזה לנסיעות ארוכות ובקרת השיוט מאפשרת לרגל להרפות מעט.

עוד בפרואייס: מתג 'סטארט אנד סטופ' לחיסכון בדלק. החיסרון בו הוא גם כיבוי של המזגן ברמזורים. בחום של אוגוסט, זה הטריד קצת. אפרופו מיזוג, בגג המכונית פזורים פתחי אוורור לתועלת הנוסעים מאחור, אך מי ששולט על הפעלת והדלקת המזגן גם שם, הוא הנהג, באמצעות כפתור המונח משמאל להגה. כפתור נוסף שמוצב שם, מאפשר שליטה על האורות בחלקו האחורי של תא הנוסעים.

תא מטען ענק-ענק וזה לא על חשבון הנוסעים.

המפתח וההאנד-ברקס עדיין ידניים.

חיסרון שהפריע לי: מלבד העובדה שהמכונית לא הגיעה עם מדרגה, לא מצאתי בה – לא מקדימה ולא מאחור – ידיות שבהן ניתן להיאחז בטיפוס אל המכונית או בירידה ממנה.

צריכת הדלק עמדה על ליטר דלק אחד לכל 9 קילומטרים של נסיעה משולבת ומאומצת.