מצוקת המים המתמשכת בישראל והחשש ממחסור גובר במים במקומות רבים בעולם, על רקע ההתחממות הגלובלית, מחדדים את הצורך בניהול בר-קיימא של משאבי המים • קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2018 מתייחס לנושא החקלאי ותובע ייעול ביתר ענפי המשק
שלמה דודק 24.03.2019
מערכת השקיה ממונעת לאורך השדות | צילום: ענת הרמוני , FLASH90
הגשמים המרובים שירדו השנה מיטיבים מאוד עם משק המים בישראל אך אין בכוחם כדי לפתור את בעיית המים המתמשכת בישראל.
אין זה גם סוד, כי בשנים האחרונות אירעו מספר שנות בצורת שייבשו את האקוויפרים ומאגרי המים הטבעיים של ישראל, ובמיוחד את הכינרת שירדה לרמתה הנמוכה מזה שנים.
לנוכח כל זאת חשוב לנתח את התהליכים המשפיעים על צריכת המים בישראל ואת האפקטיביות של מדיניות המים הננקטת בה והשלכותיה. את הניתוח ניתן לבחון בדו"ח בנק ישראל לשנת 2018 שחלק ממנו, הנוגע לענף החקלאות, התפרסם היום.
עורכי הדו"ח סבורים כי היותו של ענף החקלאות אחד הענפים שמשתמשים בכמויות מים גדולות, מזקיקה את ריסון השימוש במים שפירים במגזר זה. כך, למרות שכמות המים השפירים המוקצית לחקלאות ירדה במידה ניכרת, חלקו של הענף החקלאי בצריכת מים אלה במשק, עדיין עמד ב-2016 על 35%.
לפיכך, כך על פי דו"ח בנק ישראל, יש חשיבות רבה לריסון השימוש במים שפירים במגזר החקלאי.
בדו"ח לשנת 2018, מציינים בבנק ישראל כי חל שינוי מבני בענף החקלאות וכי יש ירידה במשקלם של ענפי גידולים עתירי מים:
השימוש במים בחקלאות התייעל מאוד בעשורים האחרונים, על רקע מדיניות של העלאת מחיר המים לחקלאים: התפוקה ליחידת מים עלתה בשיעור ניכר.
להתייעלות זו תרם, מלבד שיפורים טכנולוגיים מרשימים, גם שינוי בהרכב הענפי של החקלאות – מעבר מגידולים עתירי מים לגידולים שעתירות המים שלהם נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא צמצום שניים מהענפים עתירי המים – הכותנה וההדרים.
התפתחויות אלה מלמדות כי גם מגזרים אחרים במשק יכולים להתייעל, לנוכח שינויים במחירים היחסיים של התשומות או גורמי הייצור, לא רק באמצעות שיפורים טכנולוגיים, אלא גם באמצעות שינוי הרכבם הענפי.
יצוין, כי למרות שהמדיניות לריסון השימוש במים בחקלאות הביאה לאורך השנים לעלייה ניכרת של מחיר המים לחקלאים, אך על בדיוק על רקע זה התייעל השימוש בהם במידה ניכרת. כך אירע, שעל אף שהתפוקה הצמחית גדלה כמותית מ-1990 עד 2016 בקרוב ל-70%, צריכת המים הכוללת בחקלאות כמעט ולא השתנתה בתקופה זו. דבר זה קרה בעזרת הסברה בקרב החקלאים, אימוץ שיטות השקיה מתקדמות (כדוגמת טפטפות), ושיפורים טכנולוגיים אחרים.
השפעה רוחבית
המצוקה הגדולה במים מתמקדת במים השפירים – המים שאנו צורכים בברזים. בתהליך שהתרחש בישראל בעשורים האחרונים עלה בשיעור ניכר ההיקף של טיהור מי השפכים המשמשים רובם ככולם להשקיה של גידולים חקלאיים ומחליפים את המים השפירים במידה הולכת וגדלה. השפכים מטוהרים למספר דרגות איכות, וככל שאיכותם עולה הם מתאימים ליותר גידולים.
המשמעות הנוספת במספר סוגים של מים הנבדלים גם במחיריהם היא, שהחקלאים משתמשים בסוגי המים השונים באופן משתנה בין הגידולים. בחישוב העלות לגידולים מביאים בחשבון את הרכב סוגי המים המשמש בגידול ומשקללים אותם בהתאם למחירם.
על פי דברי בנק ישראל בדו"ח השנתי, ניתן לראות בבירור שיש אפשרות לשנות את אופן החישוב של הגידולים גם בתחומים אחרים כדוגמת מיכון טכנולוגי מתקדם, העסקת עובדים זרים ועוד. בנוסף, הם טוענים שלמידת המהלך ארוך הטווח שנעשה במשק המים, על ידי הפחתת גידולים זוללי מים ושינוי מחשבתי בכל ענף החקלאות יכולים להועיל לענפים אחרים במשק.