עורך הדין רועי בר, מי ששימש כיועץ המשפטי של עיריות ראשון לציון ורחובות הואשם כי פעל לא אחת בניגוד עניינים ו"הפר את אמון הציבור". במסגרת הסדר טיעון הודה בכל עובדות כתב האישום שהוגש הבוקר לבית המשפט
יאיר גליק 08.02.2017
ביהמ"ש המחוזי בת"א. צילום: Roni Schutzer | פלאש 90 הפרקליטות הגישה היום (ד) כתב אישום נגד עורך הדין רועי בר שהיה היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון ושל עיריית רחובות. כתב האישום הוגש בגין עבירות של הפרת אמונים בשל פעולותיו בניגוד עניינים בין תפקידו כיועץ משפטי חיצוני בעיריות לבין לקוחותיו הפרטיים ובני משפחתו.
יחד עם זאת, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט על הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, במסגרתו יודה בר בעבירות והצדדים יבקשו לגזור עליו עונש מוסכם של שישה חודשי מאסר בפועל, קנס בסך מיליון שקלים וכן מאסר על תנאי. בנוסף הסכימו הצדדים על השעיה של ארבע שנים ממקצוע עריכת דין.
במסגרת ההסדר הודה בר בכל העובדות בכתב האישום "מתוך הכרה בכך שהפר את האמון שנתן בו הציבור", והביע "צער וחרטה על כך שלמרות היותו איש שמקצועו הוא החוק, ולמרות שאמור היה לייצג בעיני הציבור את המשפט, פעל שלא כדין". בר אף הסכים שבתפקידו כיועץ משפטי לעירייה, דינו היה "כדין עובד ציבור לכל דבר ועניין". זאת למרות ששימש כיועץ חיצוני.
כתב האישום מתאר כיצד במסגרת תפקידו כיועץ משפטי חיצוני בעיריית ראשון לציון, טיפל עו"ד בר במכרז למכירת קרקע בבעלות העירייה, טיפול שזיכה אותו בשכר טרחה, שעל-פי תנאי המכרז היה על הקבלן הזוכה לשלם לו. במקום לגבות את התשלום מהקבלן, בחר בר להיענות להצעתו לייצגו באופן פרטי במכירת הדירות בפרויקט "WHITE" בראשון לציון, ולזכות בשכר טרחה גבוה יותר באופן משמעותי. בפרקליטות טוענים שבכך הכניס בר את עצמו ביודעין, למצב בו הוא מצוי בניגוד עניינים בין תפקידו כיועץ משפטי חיצוני בעירייה לבין הייצוג של אמסלם באופן פרטי.
לפי כתב האישום מודה בר כי ניצל את מעמדו כיועץ המשפטי של העירייה ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ופעל במקרים רבים מתוך ניגוד עניינים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות בוועדות התכנוניות, ובין היתר לסייע להכשיר, שלא כדין, תוספות בנייה שביקש אמסלם בפרויקט, להשפיע על מקבלי ההחלטות לבטל חוב של היטל השבחה שהשיתה העירייה על אמסלם ועוד.
באחד המקרים השתתף בר בישיבת הוועדה לתכנון ובנייה בה נידונה בקשתו של אמסלם לאישור תוספת בנייה של שבע יחידות דיור. הוא אף העניק לוועדה ייעוץ משפטי שהשפיע על מקבלי ההחלטות לאשר את תוספות הבנייה בפרויקט, בניגוד לכללים הקבועים בחוק. בהחלטת הוועדה לאשר את תוספות הבנייה בפרויקט היה כדי להיטיב עם אמסלם, לקוחו הפרטי, ואף לזכותו בשכר טרחה גדול יותר בגין תוספת הבנייה של יחידות הדיור. בתום הישיבה הוסיף עורך הדין בכתב ידו הערה על גבי פרוטוקול הדיון, לפיה לא השתתף בה, זאת במטרה להסתיר את מעורבותו הפעילה בדיון.
במקרה אחר פעל בניגוד עניינים בין האינטרסים של רעייתו ובני משפחתה באשר לזכותם בקרקע המכונה "השטח המטרופוליני הדרומי" שבתחום סמכותה של העירייה. על אף שרעייתו ובני משפחתה היו בעלי זכות בחלק מהמקרקעין, השתתף בר בישיבה תכנונית הנוגעת לקרקע ואף הביע את עמדתו המקצועית, שהיה בה כדי להיטיב עם בני משפחתה של רעייתו. בר לא טרח לדווח למשתתפי הישיבה כי יש לבני משפחתו זכויות בקרקע שתכנונה נידון בישיבה.
סיפור דומה התרחש ברחובות, שעה שבר פעל במסגרת תפקידו כיועץ משפטי חיצוני של העירייה מתוך ניגוד עניינים, והשפיע על נציגי העירייה לקבל החלטות בעניינים הנוגעים לבניית פרויקט בנייה למגורים ברחובות שבנו בני משפחת יצחקי, שהם בני משפחת רעיית ולקוחות פרטיים של משרדו. גם בפרשה זו השפיע בר על מקבלי ההחלטות בעירייה, ובהם ראש העיר רחמים מלול, והיועצת המשפטית הפנימית של העירייה, לקבל החלטות שהיה בהן כדי להיטיב עם הפרויקט שבנו בני משפחת יצחקי ביחד עם יזמים נוספים. בין היתר, ייעץ עו"ד בר לעירייה כיצד לנהוג באזרחים שהגישו לוועדת התכנון והבנייה התנגדויות לבקשות היזמים בפרויקט ועוד.