מעלה אדומים תחילה? רובינשטיין דורש ריבונות על ביתר עילית

רובינשטיין עם נתניהו. צילום: דוברות עיריית ביתר

מאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית דורש במכתב דחוף לנציגות החרדית בכנסת כי יפעלו לשילובה של עירו בחוק להחלת הריבונות הישראלית על מעלה אדומים.

במכתב שמוען לראשי הסיעות החרדיות בכנסת: שר הפנים אריה דרעי (שס), שר הבריאות יעקב ליצמן (אגודת ישראל), סגן השר מאיר פרוש (שלומי אמונים) ויושב ראש ועדת הכספים משה גפני (דגל התורה), כותב רובינשטיין המשמש גם כיושב ראש פורום ראשי הרשויות החרדיות, כי "ביתר עילית הינה עיר ואם בישראל, גדולה ומרכזית לציבור החרדי, עם למעלה מ-50,000 תושבים כן ירבו, שלל מוסדות ציבור גדולים, ישיבות קדושות ובתי מדרשות, והיד עוד נטויה כהנה וכהנה, בעתודות בנייה עתידיות שיספיקו בעז"ה לעוד אלפי יח"ד.

"אני מברך על היוזמה להחלת הריבונות הישראלית במעלה אדומים. אולם תמה אני תמיהה גדולה –כיצד העלו על דעתם להציע חוק כזה מבלי לתת מענה לציבור החרדי, ולביתר עילית שהיא עיר גדולה ואף צמודה לקו הירוק. בשם יותר מחמישים אלף תושבי ביתר שאני משמש להם כפה, אני דורש בזאת מהנציגים החרדים בכנסת, להביא באופן מידי להכנסתה של העיר ביתר עילית לחוק החל הריבונות הישראלית".

רובינשטיין מדגיש במכתבו כי ביתר עילית צמודה לגדר ההפרדה מצידה המערבי. "מצידה המערבי של העיר לכיוון בית שמש – נמצאים בתי העיר ביתר עילית במרחק אווירי של מטרים בלבד מהקו הירוק, כאשר שטח השיפוט שלה מגיע עד לקו הירוק. אזור התעשייה החדש של העיר 'היער האנגלי', הנמצא בימים אלו בשלבי אישור מתקדמים, יחבר באופן מוחלט את גדרות העיר עם גדר ההפרדה על הקו הירוק. היינו – ניתן יהיה להיכנס לביתר מכיוון מערב – ללא מעבר ב"שטחים". לא יעלה על הדעת, כי דווקא בממשלה הזו, בה מהווים הנציגים החרדים ציר מרכזי, ניתן יהיה לאפשר העברת חוק שכזה, תוך התעלמות מצרכי הציבור החרדי ומעיר גדולה ומרכזית כביתר עילית".

להבדיל מרבים בציבור שרואים בהחלת הריבונות צעד הצהרתי בלבד, או אפילו צעד מתריס ומתגרה, רובינשטיין מבין היטב את המשמעות וכותב: "החלת החוק הישראלי על העיר, אינה צעד הצהרתי בלבד, אלא צעד בעל משמעות אדירה, שיביא פריחה ושגשוג לעיר מכל בחינה שהיא, למענם ולרווחתם של תושבי העיר". הוא גם מעביר לחברי הכנסת פרק בהיסטוריה היהודית וכותב: "העיר ביתר מוזכרת פעמים אחדות בתלמוד ובמקורות היהודיים, כשהמאפיין שלה היה אז – מספרם הרב של מוסדות החינוך. 'ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן' (גיטין נח).

"קרוב לאלפיים שנה עמד המקום בשיממונו עד חידוש הישוב היהודי במקום. שרידים ארכיאולוגיים שנתגלו בעיר ובסביבתה ממחישים את אחיזתנו באזור בתקופה הקדומה. החלת הריבונות הישראלית על ביתר, תהיה אפוא אירוע בעל משמעות יהודית היסטורית עצומה". הוא גם לא מתעלם מההיבטים הפוליטיים ומרגיע את חברי הכנסת, במיוחד את אלו מדגל התורה. "המצב כעת עם כניסתו של הנשיא טראמפ לתפקיד, הוא בגדר הזדמנות פז, שספק אם תהיה שוב במהלך עשרות השנים הקרובות. העברת חוק מעלה אדומים ללא ביתר עילית, תהיה בכייה לדורות ובבחינת מעוות לא יוכל לתקון".