מרכז מבקרים תיירותי-חינוכי בכמיליון ש"ח יוקם ב'עיר התנאים'

מרכז אדרבה המתוכנן | הדמיה: דוברות עיריית לוד

מעיר מעורבת לעיר יהודית על המפה התיירותית? עיריית לוד והחברה הכלכלית שלה, יחד עם אנשי עמותת 'אדרבה לוד' שוקדים בימים אלה על הקמת מרכז תיירותי-חינוכי ייחודי, שיציג את אחד הפרקים המסעירים והמרתקים בתולדות העם היהודי: תקופת התנאים.

בימים אלו שוקד צוות גדול על תכנון הפרויקט, במימון עיריית לוד שהקצתה לשם כך תקציב של כמיליון שקלים. על פי ההערכות, בתוך שנתיים עד ארבע שנים המרכז יעמוד על תילו. הוא יתפרס על פני שטח של 2,500 מ"ר על פני שטח בן 5 דונם שעיריית לוד הקצתה במיוחד לשם כך ברחוב העלייה באזור העתיק של העיר, שבו נמצאו פסיפסים בני 1,500 שנה ויותר. אל הפרויקט חברו גם האגף למורשת במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך ומשרד החינוך.

'ביזנעס' מציין כי בשנים האחרונות בוצעו מהלכים דומים במספר מרכזי התיישבות יהודיים – דוגמת שילה שבבנימין ועוד – ולאחר ביקורת של אישי חינוך, נמצאו ראויים לסיורי חרדים. התוצאה: גל של תיירות חרדית.

לוד, שהיא אחת הערים העתיקות בארץ ואף בעולם כולו, הייתה לאחר חורבן הבית המרכז היהודי הבולט ביותר בארץ במשך שבעים שנה. העיר מוזכרת כבר בתנ"ך, ובמסכת מגילה כעיר שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בשני הדורות הראשונים שלאחר חורבן בית המקדש השני, הייתה לוד השנייה בחשיבותה לאחר יבנה וחכמיה. בין מותו של רבן גמליאל למרד בר כוכבא, לוד הפכה לעיר שבה רוכזה ההנהגה של העם היהודי באותה תקופה. בין חכמיה ניתן למנות את רבי אליעזר הקפר, רב חמא, רבי יהודה בר אילעאי, רבי יהושע בן לוי וחותנו רבי יוסי בן פטרס, רב אחא ורבי יהודה בן פזי.

ובחזרה לימינו: המרכז המתוכנן יזמין את המבקרים בו לחוות, להתנסות, לדון וליצור. המבקרים 'ייפגשו' עם דמויות מן העבר ועם סיטואציות אשר יזמנו דיון ושיח ויעוררו רגש חשיבה ודמיון.  המרכז יציע המחשות והתנסויות מפתיעות סביב סוגיות, ערכים ואופני חשיבה מעולמו של בית המדרש.