משרד שלא ישתף פעולה נשקול עם האוצר לשלול ממנו תקציבים

כיצד משרתת הטכנולוגיה את האזרחים? אילוסטרציה: ImageFlow | שטארסטוק

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב) דיון בנושא 'ניהול ידע ומידע בשירות המדינה'. לכאורה עוד דיון משמים וחסר ברק. אבל דווקא ביום בה הגיעו לישראל ראשוני המטוסים מעסקת ה-F35, מתברר שיש בו עניין מיוחד.

ראש הממשלה שהתגאה אתמול בעוצמה הצבאית והטכנולוגית, לא יכול להתגאות בהתקדמות הטכנולוגית של משרדי הממשלה שחלקם, כך נראה, נתקע אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת. בדברי הפתיחה לדיון, אמר יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כי "ניהול ידע נשמע שם כללי מאוד אבל אנחנו יודעים שמאחורי ניהול הידע יש תורה גדולה מאוד – שימור שיתוף ופיתוח הידע והנגשתו. זה המפתח למקצועיות, יעילות, זמינות, שקיפות, פיתוח וקידום. גם בהסתכלות עכשווית וגם עתידית. מדובר בדיון ראשון ומעתה נבחן כל משרד לגופו אבל גם את כלל המשרדים יחד ואת שיתוף הפעולה בניהם".

מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון, חשף כי שיתוף ידע הוא נושא שנמצא עדיין בראשית דרכו והטמעתו במשרדי הממשלה, וכי למרות החלטה להקים צוות בין-משרדי שירכז את הנושא טרם הוקם צוות כזה עקב אי תקצוב.

ד"ר מוריה לוי, יושבת ראש הפורום הישראלי לניהול ידע, אמרה: "בקרוב תקלוט מדינת ישראל את מטוסי ה-F35, בלי שיתוף ידע עם הצבאות השונים והגופים השונים לא היו מצליחים להגיע לפיתוח המטוס הזה. למה לכנסת חשוב לקדם ניהול ידע? כדי להקטין את אחוז הטעיות, כדי להתמודד עם זה שתמיד יש כמות משאבים פחותה ממה שצריך לקדם. אם נדרוש גם מהספקים שלנו שיהיה להם תקן עם ידע, אפילו תוך שנתיים שלוש, נגרום גם לשירותים שלנו כמשרדי ממשלה להיות הרבה יותר טובים".

והנה הבעיה הגדולה של השירות הציבורי בישראל, כפי שבאה לידי בדבריה הברורים של חברת הכנסת יעל כהן פארן (התנועה): "בעיני זה אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה. הכנסת שקופה, כל הוועדות מוקרנות כל הזמן באינטרנט, הכל מוקלט ומוקלד. נגישות הכנסת כמעט מלאה, משרדי הממשלה ברוב המקרים לא נמצאים באותה רמת שקיפות. מעבר לכך אנחנו מאבדים הרבה מאוד ידע והופכים לא יעילים".

קשה להבין כיצד זה מדינה שנחשבת לאומת הסטארט-אפ, לא השכילה לרתום את החידושים הטכנולוגיים על מנת לייעל את עבודת הממשלה. דבר שפוגע בסופו של דבר באזרחים. "פגיעה כלכלית כאשר אין תיעוד פרויקטים וכל פעם ממציאים את הגלגל מחדש. פגיעה בחיי אדם – כאשר ישנו העדר שיתוף ידע לגבי אירועים בין מרכזים רפואיים ובינם לבין משרד הבריאות, פגיעה באוכלוסיות שונות כאשר אי שיתוף מידע לגבי אוכלוסיות שונות בין גורמים שונים ופגיעה בזיכרון הלאומי – חשש שרשומות אלקטרוניות בעלות ערך רב למדינה יאבד לעד", כך הוצגו הדברים על ידי ד"ר איריס נחמיה מנציבות שירות המדינה.

לסיכום, הנה הבטחתו/הצהרתו של ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פרנק: "אין ספק שזה נושא רחב וענק. שאנחנו מסתכלים על ניהול מידע וידע אנחנו מסתכלים בשני פנים, אחד במתן השירות לאזרחים, השני בניהול בתוך המשרדים. הממשלה קיבלה לאמץ הליך רב שנתי במסגרת הזו. במסגרת הזו נשאל את האזרח פעם אחת אודות נתון מסוים ונעבירו לכל המשרדים, לא נריץ את האזרח להביא אישורים ממשרדים אחרים כי הם כבר במערכת.

"יחד עם זאת הטכנולוגיה לא יודעת לפתור את התרבות הארגונית, היא לא יכולה לומר למנהל לך לבדוק אם יש נתונים רלוונטיים לפני קבלת החלטות, הפיתוחים לא יגרמו למנהל לעשות תחקיר, בשיתוף פעולה והובלה יחד נלך למהלך שיחנך את המנהלים לעשות את העבודה הזו, זה יאפשר לנו להביא את הכלים הנכונים.

"האוצר הקצה לכך 15 מיליון שקל בשנה, לחמש-שש שנים. ייתכן שיש משרדים שנצטרך לפעול איתם בשיטות הקנסות, משרד שלא ישתף פעולה נשקול עם האוצר לשלול ממנו תקציבים שלא נעשה בהם שימוש בכיוון נכון".