סיפורו המרתק של איל הנדל"ן מסאטמר שטבע במיאמי

צילומים: מערכת בחצרות | Ryan DeBerardinis, שאטרסטוק

סביר להניח שאילולי האסון הנורא שאירע ביום שלישי השבוע במיאמי, שם טבע למוות ראש הקהל של סאטמר ואחד מאילי הנדל"ן בארה"ב – ר' יצחק רוזנברג ז"ל – לא הייתם שומעים את שמו.

אבל בארצות הברית בכלל ובחסידות סאטמר בפרט, היה מוכר ר' יצחק רוזנברג כאחד היהודים העשירים בארה"ב שעשה את כספו בתחום הנדל"ן, והיה אחד מגדולי הפילנתרופים המרכזיים של חסידות סאטמר.

זמן קצר לאחר נישואיו נכנס ר' יצחק (כמו מרבית אברכי סאטמר היוצאים לשוק העבודה מיד לאחר נישואיהם) לעולם העסקים האמריקאי, ופתח חברה ששיווקה עצים לקבלנים. וזאת למודעי, בארצות הברית בונים את רוב הבתים מעץ בניגוד לישראל בה הבתים בנויים מלבנים.

ר' יצחק ראה ברכה בעמלו וקבלנים רבים החלו לרכוש ממנו עצים לצורך בנייה. עם השנים החל ר' יצחק לשווק עוד מגוון של חומרי בנייה שקבלנים זקוקים להם, כמו גבס, סיד וכו'. עסקיו של ר' יצחק צברו תאוצה רבתי ועד היום החברה שלו נחשבת לאחת הספקיות הגדולות בארה"ב בתחום חומרי הבנייה.

בחברה שלו מועסקים עשרות אברכים מאנ"ש המתפרנסים ממנו בדרך כבוד. בכל פעם שר' יצחק היה זקוק לעובדים חדשים, היה מברר קודם כל האם יש אברך מאנ"ש היכול לבצע את העבודה הזו. באם-כן, אוישה המשרה מיידית על-ידי האברך. רק בדלית ברירה, היה לוקח גוי שיעבוד שם.

השטח עליו ממוקמים מחסני החברה, שם מאוכסנים חומרי הבנייה, נמצא בפאתי השכונה החרדית ווילאמסבורג. בשעתו, לפני כשלושה עשורים, כשר' יצחק היה בתחילת דרכו העסקית, הוא רכש את המגרש בפרוטות ממש, וזאת משום שהשטח היה מיועד לתעשייה ולא למגורים. כיום, עם התרחבותה של השכונה החרדית לכל הצדדים, זינק מחיר השטח פלאים והשטח מעורך כיום במאה שישים מיליון דולר.

ויזרע יצחק מאה שערים

כפי שכבר ציינו, את עיקר הונו עשה ר' יצחק מהחברה לשיווק חומרי בנייה הנמצאת בבעלותו, אבל הוא לא השקיע את כספו רק במקום אחד אלא פנה לעוד כמה אפיקים פיננסים מעניינים. כך למשל, קנה נדל"ן בכל רחבי ארה"ב המניבים סכומי עתק מידי חודש.

בנוסף לכך, אולמי 'רוז קעסטיל' במרכז בוולמסבורג היו בבעלותו. בשלב מסוים נוצר מצב שכבל מקום בו השקיע ר' יצחק, הפך תחת ידיו לזהב. בסאטמר המליצו עליו את הפסוק: "ויזרע יצחק מאה שערים ויברכהו ה'".

כך או כך, בחסידות סאטמר, שם ישנם מאות(!) גבירים שכל אחד מהם מחזיק בנפרד בהון של עשרות מיליוני דולרים, קשה מאד להתבלט. לא כל אחד שיש לו כסף זוכה לקבל מעמד של בעל השפעה כפי שנהוג בחוגים אחרים. כך היה גם גורלו של ר' יצחק במשך שנים רבות בהן אכן נחשב לגביר גדול וידע עליות ומורדות, אך 'נבלע' בצילם הגדול של שאר הגבירים בסאטמר שהיו בעלי השפעה בחסידות.

מי שהבחין בכישרונות, לא העסקיים, אלא העסקניים, הטמונים בר' יצחק היה האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל. מיד עם עלותו לכהן פאר כאדמו"ר מסאטמר, זימן אליו את ר' יצחק ומינה אותו לאחד מאנשיו הקרובים. בשלב הראשון מינה אותו האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, כאחד מטובי הקהל בהנהלת המוסדות בחו"ל ולאחר מכן כחבר בהנהלת מוסדת 'ייטב לב' בארץ ישראל.

המינויים הללו היו מאד נדירים, וזאת משום שבאותן שנים היה ר' יצחק אברך בתחילת שנות השלושים לחייו, ואילו שאר חברי ההנהלה היו אנשים מבוגרים יותר. במכתב שכתב ר' יצחק רוזנברג לאחד מידידיו בבני ברק, הוא כותב בגילוי לב מסוים, כי הוא זוקף את עושרו האגדי רק לזכותו של האדמו"ר מסאטמר זצ"ל.

לאור התמיכה הבלתי אמצעית שהעניק האדמו"ר לר' יצחק נוצר מצב בו כל פעולה בסאטמר עברה תחת ידו של ר' יצחק. כל תוכנית בנייה או פעולה אחרת במוסדות סאטמר הייתה מופנית על ידי האדמו"ר קודם לר' יצחק, רק לאחר שהוא אישר, היה המיזם יוצא לדרך.

ארבעים אלף דולר ברגע

בהקשר זה מזכירים בסאטמר את פועלו של ר' יצחק למען בניית שיכון סאטמר בירושלים. באותה תקופה עזב ר' יצחק את כל הביזנס מאחוריו והתמסר כל כולו למען רכישת המגרש עליו יוקם השיכון. הוא היה זה שניהל את המו"מ עם בעלי הקרקע, הוא גם חתם על החוזה והוא היה זה שעקב צעד אחרי צעד אחר מהלך בניית הבניינים בשיכון. בעצם ניתן לומר על ר' יצחק שבלעדיו לא היה השיכון קם. רק בזכות תושייתו ומרצו הבלתי נדלים קרם הפרויקט הענק מלט ולבנים בדמותם של בנייני הענק המאכלסים בתוכם מאות אברכים בני תורה שקנו את הדירות במחיר אפסי ממש.

לקראת מעמד חנוכת הבית של בית המדרש של סאטמר בירושלים, הנמצא במרכז השיכון, הגיע האדמו"ר מסאטמר זצ"ל בשנת תשנ"ד לביקור היסטורי בארץ ישראל. במרכז הביקור עמד חנוכת בית המדרש הגדול כשבכלל זה חגגו את השלמת בניית השיכון. בכירי עסקני חסידי סאטמר הלכו לבתיהם של גדולי ישראל על-מנת להזמינם להשתתף במעמד חנוכת הבית.

כשהגיעו חברי המשלחת להזמין את פוסק הדור, רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל לחנוכת הבית, אמר להם כי בימים אלו הינו טרוד בדבר מצווה ואין לו פנאי להגיע לחנוכת הבית. ר' יצחק רוזנברג שהיה אחד מחברי המשלחת פנה לגרש"ז ושאל אותו, באיזה דבר מצווה עסוק פוסק הדור. בתשובה ענה הגרש"ז, כי בימים אלו הוא אוסף כסף מנדיבי עם ליהודי בן תורה אמיתי אך הינו עני מרוד ואין לו כסף לחתן את בתו האמורה להתחתן בימים אלו.

ר' יצחק שאל את הגרש"ז, באיזה סכום מדובר. ארבעים אלף דולר, ענה הגרש"ז. נו, מה הבעיה אמר ר' יצחק, "זה כל הסכום?!", בו במקום שלף ממקטורנו את פנקס השיקים ורשם, מבלי להניד עפעף, סכום של ארבעים אלף דולר במזומן. פניו של ר' שלמה זלמן אורו, והוא נענה ואמר: לרבי שיש חסידים עם כאלו מושגים בצדקה, אני חייב ללכת. ואכן, לרבים עדיין זכורה דמותו של ר' שלמה זלמן כשהוא יושב במשך זמן רב במעמד חנוכת הבית.

אפרופו ארץ ישראל. בכל שנה בתשעה באב היה ר' יצחק מגיע לארץ ישראל. סיבת בואו ארצה הייתה היארצייט של אביו שנפטר באותו יום וקבור בהר הזיתים בירושלים. מה שקרה הוא, שבעוד עם ישראל מתאבל על חורבן בית מקדשנו, רווח ליבם של עניי ירושלים. בצהרי היום היה עומד בבית אכסנייתו בעיר ומחלק סכומי עתק לצדקה לעילוי נשמת אביו.

לר' יצחק פינה חמה ומיוחדת לארץ ישראל. כל למשל, הוזיל הון רב מכיסו ורכש לפני כעשור את מתחם קולנוע אדיסון עליו הקים פרויקט ענק של 70 דירות שנמכרו במחירים מוזלים אך ורק לאברכים בני תורה. כמו כן רכש שטח ברחוב יונה בירושלים לבניית בית מדרש חדש לחסידי סאטמר בירושלים.

בנוסף לכך היה מגיע ר' יצחק פעם בשנה לארץ ישראל בכדי לשהות עם קבוצה מצומצמת של ידידיו המתגוררים בארץ, בשבת התעלות במירון. הוא היה מתנהג עימם כשווה אל שווה והם לא הרגישו בהתנשאות כלשהי מצידו. אם לא די בכך, במשך כל השבת היה העשיר, הרגיל למלונות פאר, ישן על מזרון בגובה 60 סנטימטר…

בית כנסת בתוך שבועיים

את עיקר תרומותיו היה ר' יצחק מפנה למוסדות המפוארים של חסידות סאטמר בארה"ב. בשיחה שערכנו עם מנהלי מוסדות של סאטמר בארה"ב עולה כי היקף תרומותיו של ר' יצחק לשנה אחת היה עומד על למעלה מעשרה מיליון דולר!

לפני עשור תרם ר' יצחק סכום של ארבעה מיליון דולר לבניין הת"ת החדש של סאטמר בווילמסבורג. במקרה ספציפי זה הסכום לא ניתן במזומן, אך כל מוצרי הבניה שהסתכמו ב–4 מיליון דולר, נתרמו על-ידי החברה שבבעלותו של רוזנברג

לרבים זכור כיצד בנה ר' יצחק את בית המדרש הגדול של סאטמר בווילאמסבורג בשנת תשס"ו, כשכל הבנייה הסתיימה בשבועיים בלבד! היה זה שיא היסטורי בו נבנה בית כנסת של אלפי מקומות בזמן כה קצר.

אם נתמקד באופן חלוקת התרומות של ר' יצחק נגלה כי תרומותיו היו מחולקות לפי אופן החלוקה הבא. חלק הארי של התרומות היה מופנה למוסדות סאטמר בארה"ב ובארץ. מחלק נוסף של התרומות נהנו שאר החסידיות הקרובות אידיאולוגית לסאטמר, כמו טהאש, תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק ועוד.

אבל גם אנשים פרטיים נהנו ממתת ידו של ר' יצחק. בכל יום בשעות אחר-הצהריים ניתן היה להגיע למשרדו שם קיבל קהל. ההגדרה קיבל קהל היא לא בדיוק ההגדרה הנכונה משום שבעיקרון הוא כמעט ולא היה מקבל קהל בפועל.

כל מי שהיה מגיע למשרד היה פונה לרואה החשבון ואיש אמונו, ר' חיים פרידמן, ושוטח בפניו את המקרה שלשמו הגיע לגייס כספים. ר' חיים היה שואל את ר' יצחק באינטרקום הפנימי, תוך כדי העבודה השוטפת, איזה סכום להעניק. לפי התשובה שהתקבלה נרשם הסכום על השיק.

בכל יום היו מגיעים עשרות יהודים למשרדו והוא לא השיב את פניהם ריקם. במקרים שהיו מגיעים אליו רבנים, ראש ישיבות, ראשי כוללים או סתם אנשים מכובדים, היה ר' יצחק מכניס אותם לחדרו ושומע את אשר בפיהם. אבל לא לאורך זמן, משום שמדובר היה בזמן העבודה ולו היה לו זמן מיותר.

יהי זכרו ברוך וימליץ טוב בעדנו ובעד כל בית ישראל.