המדינה לקחת אחריות והודיעה כי תעמיד ערבות לבנקים לטובת משכנתאות שיקחו רוכשים בפרויקטים שאמורים לקום בערים אלו, אבל כעת נותר לעבור רק משוכה אחת "קטנה": מאיפה בדיוק יגיע הכסף
שאול כהנא 11.05.2016
אחיסמך, תוכנית למאות דירות חדשות. צילום: פלאש 90 מכרזי מחיר למשתכן בעפולה ובאחיסמך מסרבים לרדת מהכותרות: הבנקים כבר מוכנים לתת משכנתאות לרוכשים, המדינה הודיעה כי תעמיד ערבות – אבל העסק כולו עדיין תקוע. השאלה שמרחפת כעת בחלל האוויר: מאיפה הכסף.
נכון, המדינה לקחת אחריות והודיעה כי תעמיד ערבות לבנקים לטובת משכנתאות שיקחו רוכשים בפרויקטים הללו, אבל כעת נותר לעבור רק משוכה אחת "קטנה": מאיפה בדיוק יגיע הכסף. מהו מקור התקציבי לצורך העמדת הערבויות.
לפי הפרסום בכלכליטס, באוצר אומרים שטרם החליטו, ושעדיין מתנהלים דיונים בעניין. ערבויות מדינה מסוג זה, שניתנות על ידי אגף החשבת הכללית באוצר, נקבעות לפי דרגת הסיכון – ככל שהוא גבוה יותר, כך התקציב שנדרש לגיבוי הערבות גבוה יותר. לפי הערכות, התקציב שיידרש האוצר להקצות לערבויות הללו יכול להגיע למאות מיליוני שקלים. מצד שני, מדובר בפרויקטים שיתקדמו באופן הדרגתי וייתכן שאף יוערכו בסיכון נמוך – מה שעשוי להקל את המעמסה התקציבית.
הסיפור כאן מורכב. הבנקים אמנם מוכנים להעמיד משכנתאות לטובת הרוכשים, אבל דורשים העמדת הון עצמי של 40% ממחיר הדירה כתנאי לקבלת משכנתא. אבל לרוב הרוכשים אין את ההון העצמי הנדרש והם זקוקים למשכנתא כדי לשלם את הסכום הראשוני, ופה בדיוק דורשים הבנקים ערבות מדינה.
יתרה על כך, הערכה היא שהבנקים ידרשו מהמדינה לערוב להם עד השלמת הפרויקט – כלומר מעבר ל־40% שהובטחו בשלב זה. דרישה כזאת היא בעלת פוטנציאל להכשיל את המתווה, אם כי עדיין מוקדם לומר אם כך יהיה.
הערכה הזהירה שלנו היא, שבסוף המדינה תמצא את המקור התקציבי לסכומים אלו. נכון, מדובר במאות מיליוני שקלים, אבל כבר הוכח כי כשמדובר בכבוד של כחלון מוצאים את הדרך מאיפה להביא את הכסף.