תיקוני חקיקה מלפני למעלה מעשור הביאו גל של אנשי עסקים וחברות לעלות לישראל, אך כעת, הסתיימו החגיגות • רגע לפני סיום שנת המס, מסבירים עורכי הדין רני שורץ ורוני ענבר על השינוי הדרמטי במיסוי חברות רבות
עו"ד רני שורץ ורוני ענבר 19.12.2018בעת ציון 60 להקמת מדינת ישראל לפני למעלה מעשר שנים, נחקק תיקון לפקודת מס הכנסה שקבע באופן רטרואקטיבי כי החל מינואר 2007 יינתנו הטבות מס נרחבות ומשמעותיות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
במסגרת ההטבות, נקבע לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מסוימים, פטור ממס במשך 10 שנים מהמועד בו נהיו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל.
הפטור ניתן גם על הכנסות ממכירת נכסים מחוץ לישראל ללא תלות במועד רכישתם (לפני או אחרי החזרה לישראל), כאשר יינתן פטור יחסי גם בחלוף 10 השנים דהיינו לאחר שתקופת ההטבות מסתיימת: פטור ממס על חלק רווח ההון הריאלי לתקופה שמיום הרכישה עד תום תקופת הפטור, ויתרתו חייבת במס.
הטבה נוספת נקבעה בהגדרת "תושב ישראל" לגבי חברה, לפיה חברה זרה שנשלטת ומנוהלת מישראל לא תחשב לחברה ישראלית וזאת במהלך 10 שנות שהותו הראשונות בישראל. המשמעות היא שהכנסותיה מחוץ לישראל של חברה כזו תחשבנה כהכנסות של חברה זרה שאינן חייבות במס בישראל.
הטבות נוספות שנקבעו מתייחסות לחזרות זרות מיוחדות, פטור מהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסות מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל במשך 10 שנים מהמועד שהיו לתושב ישראל ופטור מהגשת "הצהרת הון" בגין נכסים והון אשר מצויים מחוץ לישראל במשך תקופה של 10 שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל. כן, נקבעו הטבות לנאמנויות שיש בהן יוצרים או נהנים שהם עולים חדשים או תושבים חוזרים.
מתן ההטבות החל משנת 2007 הביא לגל עליה ושיבה ארצה, כך שבחלוף כ-10 שנים אנחנו נמצאים עתה בתום פרק הזמן של תקופת הפטור. עבור רבים מהעולים חדשים, תושבים חוזרים ותיקים או תושבים חוזרים, אשר נמצאו בתחולת ההטבות, פגו או עומדות לפוג בקרוב ההטבות שנקבעו.
בנקודת הזמן זו בו לראשונה נדרש מי שנהנה מההטבות לשלם מס על ההכנסות המוטבות ולהגיש דיווחים, ישנה חשיבות ממעלה ראשונה לתכנון מס מקצועי ואפקטיבי למען היערכות ובירור של השלכות המס שעלולות לחול על ההכנסות עם סיום תקופת ההטבות.
הערכות נאותה נדרשת במיוחד טרם פתיחת תיקים והגשת דיווחים לרשויות המס, לצורך בחינת ומציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו להפחית במסגרת החוק את נטל המס שיחול בהעדר ההטבות, לרבות מתן דגש ומענה למקרים שיחול כפל מס בישראל ובחו"ל.
כך למשל, חברות שעד היום נשלטו ונוהלו על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, ולא סווגו כחברה תושבת ישראל במהלך עשור, לאחר תום תקופת הפטור עלולות להיחשב כ"תושבות ישראל" מכוח מבחן השליטה והניהול ותחויבנה במס בישראל.
כמו כן מומלץ לברר את השלכות המס ביחס להחזקה של חברות זרות וסיווגן לצורכי מס עם סיום תקופת ההטבות, ולבחון פתרונות בתחומים שונים, כגון: עיתוי מכירת נכסים מסוימים, עיתוי משיכת רווחים, העברת פעילות למדינות מתאימות תוך שקילת שינויי מבנה, העברת חברות לניהול זר, בחינת מבנה נאמנויות ועוד, לרבות מתן התייחסות ראויה לאי הוודאות החלה לגבי חובת תשלומי ביטוח לאומי, כל שכן המחוקק לא קבע סעיף פטור בקשר לחבות בביטוח לאומי, וישנו חשש ממשי מהוצאת שומות רטרואקטיביות בסכומים שעשויים להיות מהותיים עם תחילת הדיווחים וחשיפת נתוני ההכנסות.
רצוי וכדאי לבחון בזהירות את מועד פקיעת תקופת ההטבות, ולתכנן בקפידה את אופן ההתנהלות בכדי ליהנות מתכנון המס המיטבי, ואם אפשר, מראש עוד בטרם פקיעת ההטבות.
עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', רוני ענבר היא עו"ד במשרד.