נעים להכיר: החרדים שרכשו את "הפיל הלבן" בב"ב ■ פרופיל

הפרסום אודות עסקת רכישת "הפיל הלבן" בבני ברק שעמד שנים רבות כאבן שאין לה דורשים, תמורת 223 מיליון שקל על ידי שלושה יזמים חרדיים, הצליחה לעורר את שוק הנדל"ן הישראלי. היזמים החרדיים השאירו אבק למיליארדרים מהציבור הכללי והוכיחו כיצד עושים עסקים בישראל. בעקבות רכישה זו יצא 'ביזנעס' לבדוק מה מקור ההון של שלושת היזמים וגם ניסה לעמוד על טיב הקשר העסקי בניהם.

איש העסקים החרדי שוקי שרון, מקפיד לשמור על אנונימיות ועובד מתחת לרדאר. אולם בשנה האחרונה עלה שמו לכותרות בעקבות סכסוך עסקי שלו מול רוני גת מבעלי 'יפאורה־תבורי', ומול שלמה רודב לשעבר יו"ר תנובה  – שניהם בעלי השליטה בחברה הציבורית 'קרור', שמחזיקה בשליש ממניות 'תפוגן', החברה הגדולה בשוק הטוגנים בישראל. שרון שמחזיק בשליש מהחברה מצא את עצמו בכותרות מהן הוא משתדל להתרחק.

מהות הסכוך פחות מעניינת, כמו העובדה שאז נחשף לראשונה ששווי עסקיו נע בין חמש-מאות מיליון למיליארד שקל. לפני חצי שנה פרסם שוקי שדה ב'דה-מרקר' פרופיל מקיף על האיש ופעילותו. לפתע התברר כי שרון בין השישים המתגורר בווילה נאה ברחוב בודנהיימר שבצפון הישן של תל אביב, עשה את הונו בעיקר בגידול ובשיווק תפוחי אדמה.

לאחר מכן הגדיל את עסקיו לתחום הנדל"ן, והחל לבנות בניינים במקומות בהם שכנו בעבר שדות תפוחי אדמה ובצל של משפחתו או מחסני קירור גדולים לתוצרת חקלאית. הוא מחזיק בשליש מחברת 'גידולי אגו', אחת החברות הגדולות בישראל בתחום תפוחי אדמה. לפי הערכות, היא מחזיקה בנתח של 15% משוק תפוחי האדמה בארץ.

"הוא בן למשפחה שהפכה לאימפריה בזכות תפוחי האדמה והוא ממשיך להכניס עוד ועוד כסף, בעיקר בזכות העיסוק בנדל"ן", אמר עליו אחד מממכריו לדה-מרקר.

מלך תפוחי האדמה

את העסק המשפחתי הקים האבא, שלמה שרון, שהחל את דרכו כסוחר בפירות וירקות בשוק הסיטונאי בתל אביב. את עסקת הנדל"ן הראשונה עשה כשרכש בסמוך לשוק בית קירור לתפוחי אדמה, שלאחר מכן הפך לבניין משרדים.

האבא המשיך להתמקד בשיווק תפוחי אדמה, ובשנות השבעים והשמונים חלק יחד עם תנובה את השוק. תנובה עם 70% והחברה של שרון, 'יובלים ש.שרון' עם 30% מהשוק. בשוק כינו אותו "מלך תפוחי האדמה".

משנות השמונים ואילך החליטה המשפחה לנדוד עם עסקי תפוחי האדמה אל הנגב, ולפעול להפשרת שטחים במרכז לטובת נדל"ן. הזינוק הגדול של משפחת שרון הגיע בעת מכירת השוק הסיטונאי לחברת 'גינדי' ו'רבוע כחול נדל"ן'. או אז קיבל כל בעל מניה כעשרים מיליון שקל. בעסקה זו בלבד הרוויחה המשפחה, שהיו לה ארבע מניות, סכום של כשמונים מיליון שקל.

העבירו בעלות בשמיטה

ובהקשר החרדי: הבן – שוקי שרון – מקורב להגר"י אפרתי שליט"א. הבן השני, רוני,שמתגורר בירושלים, נחשב מקורב לחוגים הליטאיים. כיהודים חרדיים, מקפידים בני משפחת שרון לא לראות רווחים משנות השמיטה. בשנת השמיטה האחרונה העבירה המשפחה – בהשאלה – את מניותיה לשותפיה בתפוגן.

מצד שני, אחד הלקוחות הגדולים של חברת תפוגן במשך השנים היא 'מקדונלד'ס ישראל', שמרבית סניפיה לא כשרים. לפני כשנה הסתיים החוזה בין הצדדים. זכיין מקדונלד'ס בישראל, עמרי פדן שנמנה על השמאל הקיצוני, החליט שלא להאריך את החוזה, אלא לייבא תפוחי אדמה מחו"ל.

כיום מתמקדת משפחת שרון בעיקר בעסקי הנדל"ן. מהכתבה ב'דה-מרקר' עולה כי באמצע שנות התשעים החל שוקי שרון לפעול להפשרת שטח חקלאי בכפר סבא. לאחר תהליך שארך כעשור קיבל שרון זכויות ל–72 יחידות דיור, 3,800 מ"ר של שטחי משרדים ועוד. שווי של השטח הזה עמד ב-2006 על כ-30–40 מיליון שקל.

שדה מספר בכתבה כי "שנתיים לאחר מכן, מכר שרון ל'כלל ביטוח' בניין ברעננה תמורת 110 מיליון שקל. כעבור ארבע שנים, באותו אזור, מכר שרון לחברת 'הפניקס' בניין שבו שכנו משרדי 'ריטליקס' תמורת 100 מיליון שקל".

עוד נכתב שם כי "שרון מקדם פרויקט בשכונת עין כרם בירושלים, לבניית כ–2,000 יחידות דיור. זה פרויקט משותף לשרון וליהלומן ויזם הנדל"ן הבלגי שלמה ברונר ואיש העסקים החרדי הלל ליבוביץ'. שוקי שרון הוא כיום הרוח החיה בעסקי המשפחה. לדברי אנשים המכירים את עסקיו, הוא מעורב אישית בכל החלטה שמתקבלת. 'הוא יזם נדל"ן קלאסי', מתאר אותו אחד מידידיו, 'הוא דואג להכל — שינוי תוכניות, היתרי בנייה, בנייה ואכלוס ובסופו של דבר מכירה ללקוח הסופי. האסטרטגיה היא לעשות את העבודה מההתחלה עד לסוף. הוא מאוד אוהב לעבוד מתחת לרדאר'".

והנה, הגענו לצלע הנוספת בעסקת הנדל"ן שהרעישה את השוק. היזם הבלגי שלמה ברונר הוא בן למשפחת יהלומנים מבלגיה ויהלומן בעצמו החבר בבורסת היהלומים ברמת גן.

ויתרו על דירה בגלל שבת

לפני ארבע שנים הופתע שוק הנדל"ן הישראלי כאשר האחים ישראל ויעקב ברונר, בני משפחת היהלומנים מאנטוורפן, רכשו שלושים דונם במתחם אסם בפתח תקווה כשהם מתכננים להקים שם ארבעה מגדלים בני 40 קומות בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ודרך רבין בעיר.

למרות שהאחים שותפים בפרויקט 'נווה צדק על הים' ופרוייקט 'ב.ס.ר 3' בבני ברק ובמתחם 'ג'רוזלם פוסט' בירושלים, הייתה זו עבורם קפיצת מדרגה משמעותית.

לפי התוכנית, שלושה מהמגדלים אמורים לשמש כמתחמי משרדים לחברות היי-טק ואנשי עסקים אמידים, ואילו הבניין הרביעי ייבנה כבית מלון המכוון לקהל יעד של אנשי עסקים. במסגרת התוכנית, יוקמו 1,900 מקומות חנייה, כשבעתיד הרחוק, עם הפעלתה של הרכבת הקלה, יבוטלו שטחי חנייה לטובת שטחי מסחר.

מי הם האחים ברונר שמעורבים גם בעסקת "הפיל הלבן" בבני ברק? ובכן, מדובר במשפחת יהלומנים מפורסמת מאנטוורפן. את העסק החל האב חיים ז"ל בבורסת היהלומים המפורסמת בבלגיה. כיום ממשיכים בניו ישראל ויעקב את העסקים. השניים בתחילת שנות השבעים לחייהם.

כאמור, הברונרים לא מתעסקים רק ביהלומים אלא נכנסו חזק לתחום הנדל"ן. אלעזר לוין מספר ב-News1 כי האב ובניו קנו מגרשים בישראל, בארה"ב, בפנמה ובשני איים בבעלות אנגלית – ג'רזי ואיי הבתולה.

אחת העסקאות שלהם בתחום הנדל"ן בישראל הייתה כאמור בפרויקט יוקרתי של מגדל מגורים בדרום-מערב תל אביב, ברחוב התבור פינת יצחק אלחנן, ליד נווה צדק. במגדל שותפים צמח המרמן ויורוקום יחד עם הברונרים. ב- News1נחשף כי בתחילה פורסם שחמישים אחוז מהמניות שייכות ל"משקיעי חוץ" ורק לאחר מכן נודע כי מדובר באחים ברונר. עובדה מעניינת נוספת שמביא לוין באותה כתבה, מתייחסת לעובדה שהשניים קנו כל אחד דירת יוקרה במגדל. אבל, כיוון שכחרדים הם לא מקבלים את ההיתר של מכון 'צומת' להשתמש במעלית בשבת. הבהירו מראש שהדירות נועדו להשקעה ולא למגורים.

סמל של סכסוכים וכישלונות

עניין נוסף שמופיע בכתבה האמורה וזכה לאי אילו אזכורים בתקשורת, הוא הסכסוך שפרץ בין האחים ואחותם הצעירה שהגישה נגדם תביעה משפטית, ודרשה 20% מעסקי היהלומים ו-10% מעסקי הנדל"ן, כולל כמובן שותפות בניהול וברווחי הפרויקט בפתח תקווה, שהוא כפי המסתמן, הפרויקט הגדול ביותר שלהם עד עסקת הפיל הלבן, נשואת כתבה זו.

צלע שלישית בעסקה הוא איש העסקים החרדי יהודה עמר. עמר מחזיק נכסים בבני ברק והוא הצעיר שבחבורה. הוא עצמו רכש חלק בבניין כבר לפני תשע שנים. עמר, הבעלים של חברת 'עמירים' רכש את הבניין יחד עם חברת 'עלרונית'. החברות שילמו בסך הכל 120 מיליון שקל אך לא הצליחו להסתדר ביניהן ולאחר סכסוך משפטי ארוך וגישור שהסתיים במכרז, הצליח עמר להשתלט מחדש על הנכס.

אגב, מעטים זוכרים ששמו של המגדל שעתיד להתנשא לגובה ארבעים קומות, הוא למעשה 'מרכז דן', כפי שמספר השלט שעמד במקום. המתחם עצמו משתרע מדרך ז'בוטינסקי בדרום ועד רחוב בן נון בצפון ושטחו הכולל עומד על כ-10.5 דונם.

לסיכום, לנו לא נותר אלא לאחל לרוכשים החדשים הצלחה רבה. שכן, הנכס שכבר החליף ארבע ידיים, (זו היד הרביעית), הפך מזמן לסמל של סכסוכים וכישלונות. עובדים בבניינים סמוכים מייחלים ליום בו יוסרו גדרות הפח שהוצבו סביב המתחם וניתן יהיה לטפס לקומה העליונה ולהשקיף ממנה על גוש דן.