בגלל מלאי עודף: רשות האוכלוסין שוקלת לחלק תעודות זהות מיושנות • יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ עינב קאבלה: "תעודות הזהות החכמות, אינן חכמות כפי שהיה מצופה ורצוי שיהיו. לא יהיה נכון לעשות מעשה פזיז ולמסור לתושבי ישראל תעודות מיושנות רק כי נשארו במלאי, כשיש כבר דור חדש ועדכני"
לאה אפרתי 04.11.2020
עמדת זיהוי ביומטרית בנתב"ג | צילום: מרים אלסטר, פלאש90 וועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, קיימה דיון בנושא פרויקט התיעוד הלאומי החכם, כדי לקבל תמונת מצב ולדון על פוטנציאל השימוש בתעודות הזהות הביומטריות.
בדיון הודיע מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, כי 1.1 מיליון "גלמים" (פלסטיקים עם צ'יפים) של תעודות זהות חכמות נמצאים כעת במחסני המדינה ונשקלת האפשרות לספק אותם בקרוב לתושבים.
בתגובה אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "אבל הכרטיסים האלה לא טובים, למה שהאזרחים יקבלו אותם?! מה גם שבמקביל מוכנות לייצור תעודות טובות יותר, מדור חדש. האזרחים לא צריכים לשלם על הטעות שנעשתה בעבר ע"י הממשלה. ההתנהלות הממשלתית היתה לקויה מלכתחילה: לא היה צריך למהר ולרכוש 5 מיליון כרטיסי פלסטיק לפני שידעו מה יהיו הביקושים והשימושים".
מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, אמר בתגובה: "אם לא נעשה בהן שימוש, עלות השמדתן תעלה 40 מיליון שקלים. זה עניין של החלטה תקציבית של הממשלה".
ראש היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן: "אבל יש גם תועלת כלכלית מן העבר השני שצריך לשקול, שאולי תעלה על 40 מיליון שקלים".
ח"כ קאבלה: "אני מפצירה לא לעשות מעשה פזיז שמשמעותו מסירת כרטיסים שלא ראויים להימסר לאזרחים".
היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר: "הפסד של 40 מיליון שקלים הוא קטן מאוד ויש לזנוח את הקמת המאגר הביומטרי שאותו מכניסים בדלת האחורית".
כמה זה עלה לנו?
מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לדיון מעקב אחר השימוש בתעודות זהות ביומטריות בוועדת המדע והטכנולוגיה, עולה כי עד כה, מאז שנת 2013, הונפקו בישראל כ-3.5 מיליון תעודות זהות "חכמות"; 41% מזכאי תעודות זהות בישראל מחזיקים בתעודה חכמה; עלותן הישירה של תעודות אלה היא 288 מיליון שקל.
עם זאת, במהלך הדיון ציין החוקר רועי גולדשמידט כי מימוש התעודות החכמות בשירותים הממשלתיים קטן מאוד: רק 0.1% מהכניסות לשירותי "ממשל זמין" בשנה וחצי האחרונות נעשו באמצעות תעודת הזהות החכמה (6,643 כניסות).
בתגובה אמר רועי פרידמן: "בעת תכנון התכנית בשנת 2008 אף אחד לא חשב על טלפונים חכמים. יש גם מגבלות חקיקה על השימוש בתעודות זהות חכמות. הטכנולוגיה מתפתחת והחקיקה נשארת כשהיתה.
החוק הוא מאוד הדוק. אני מאמין בפוטנציאל הגדול בתעודות הזהות החכמה. זה יכול להצעיד קדימה את הממשלה והכלכלה הדיגיטלית. יש להמשיך ולהשקיע את המשאבים והאנרגיה כדי לעשות את זה נכון".
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה סיכמה את הדיון ואמרה: "עולה תמונה מדאיגה ומטרידה; פרויקט התיעוד החכם מתגלה כלא חכם וסובל מקשיים וכשלים. הפוטנציאל הוחמץ עד כה, ויש לעשות תהליך הפקת לקחים רציני. התושבים זכאים לשימוש יעיל בתעודות. לא נכון לעשות שימוש בכרטיסים מיושנים, עם טכנולוגיה מיושנת, רק בגלל שהם כבר יוצרו. ובפרט ששמענו כי רשות האוכלוסין כבר מתחילה בייצור תעודות מדור 2 שיכללו ממשק בתקן NFC (Near Field Communication)". הוועדה ביקשה והמליצה לא לחלק לתושבים כרטיסים פחות טובים ופחות יעילים, וכן ביקשה לקבל מגורמי הממשלה הרלבנטיים, טרם החלטתם, עדכון בדבר הצפי להמשך ההתנהלות בהקשר זה, בשים לב לדברים שנאמרו בדיון. כמו-כן יש לשים דגש על הרחבת השימושים בתעודה החכמה, לרבות תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך כך".