תשכחו מ"החרדים העובדים"; הם לא קיימים!

לא, לא מדובר כאן בעוד כותרת למטרות רייטינג, אלא בסיפור כאוב שמשום מה אנחנו קונים שוב ושוב, בכל מערכת בחירות או עיתוי פוליטי "מתאים" ולא קולטים עד כמה אנחנו מזיקים לעצמנו בידיים.

את המושג "חרדים עובדים" אני מניח ששמעתם לא-פעם. עצם העובדה שאתם קוראים את הטור הזה, באתר הזה, מוכיח שאתם ככל הנראה משתייכים לאותם אנשים שהכינוי נועד לצבוע.

מטבע הדברים, עצם המושג נועד לקטלג קבוצה מתוך הציבור החרדי ולהצביע עליה כקבוצה שולית שחבריה פרשו מלימוד התורה ועברו לשוק העבודה. בשונה מההנחה הזו, כולם יודעים שזה אפילו לא קרוב לקצה קרחון המציאות.

נכון שרובנו לא נוהגים לעקוב אחר הנתונים, הרשמיים ואלה שאינם רשמיים המתפרסמים בנושא. הן על ידי הרשויות הממשלתיות דוגמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והן על ידי עמותות וארגוני מחקר פרטיים. אבל כאן אין מקום לטעויות, המציאות בשטח שונה לחלוטין מההנחה שהובאה לעיל.

אם לפני שנים מעטות הייתם פוגשים בצהרי היום ב"קאווע שטיבל" (חדר הקפה) בבתי הכנסת עשרות אברכים המנהלים שיחת חולין מלאה "נייעס", היום, בהנחה שבכלל תיתקלו בתופעה כזו, מדובר בבודדים ש"מכוסים כלכלית".

חלקם עמלו קשה והשקיעו בענף מניב שיכלכל אותם לשארית חייהם ואלה הם בודדים. חלקם נהנים מ"אבא עשיר"… שמאפשר להם לא לצאת לעבוד. מה שבטוח, שהיום, בשביל לשרוד את החודש, חייבים לעבוד. וזה מה שאכן קורה בשטח.

כמובן שישנה קבוצה גדולה ומכובדת של "בטלנים", אברכים ששוקדים על תלמודם ומחזיקים על גבם את העם כולו, אך אלה, גם בחישוב הנדיב ביותר מונים באחוזים פחות מבעבר. מה גם, שממוצע השנים בהן יושב אברך ולומד בכולל, נמצא בצניחה בשנים האחרונות.

אין כאן המקום לתאר ולהרחיב אודות מסירות נפשם של אברכים אלה ובני משפחותיהם והם קובעים ברכה לעצמם. כל שיש הוא לקנא בתפקיד הקשה אותו נטלו על כתפיהם. ודווקא בשל כך, אין מקום לביטוי חרדים עובדים כביטוי גנאי. אלא להיפך, חרדים לומדים כביטוי כבוד.

על קטניות וסליחות

תדמיינו לעצמכם מה חושב אדם שאינו חרדי כאשר הוא שומע בתקשורת ש"החרדים העובדים" דורשים ייצוג בכנסת, לימודי ליב"ה, או כל דבר אחר. הרי ברור שהוא מסיק מהביטוי שמדובר בקבוצה שולית בחברה החרדית שדורשת ייצוג.

גם במידה שאותו צרכן חדשות הוא איש עסקים שבקי בנתוני התעסוקה במגזר, אין ספק שהביטוי ישפיע על תת המודע שלו ויחזק עוד יותר את הדימוי של החרדים כ"פרזיטים אוכלי חינם". שכן הסאבטקסט ברור, יש את הציבור החרדי שאינו עובד וישנה קבוצה שולית של חרדים עובדים.

תפסיקו לשגות באשליה שאי פעם תקום מפלגה "חלומית" שתייצג את החרדים העובדים. משום שהמפלגות החרדיות הנוכחיות הן הן המייצגות של החברה החרדית שמרבית הפרטים שבה עובדים. כן. גם מלמד בחיידר עובד! גם משיב בישיבה עובד! גם סופר סת"ם עובד! כל אלה הם חרדים עובדים.

אגב, אתם יודעים שרק השבוע אושר במליאת הכנסת החוק שמחייב ייצוג הולם לחרדים העובדים גם בשירות הציבורי. מי הציע את החוק הזה? אברך בכולל או חבר כנסת חרדי עובד? אז שוב, מי אמר שהם לא מייצגים אתכם?!

אז רציתם ללכת עם "חולצה כחולה" ולא ממש נוח לכם עם אלה שמעקמים את האף? עושים לכם "צרות" על הסמארטפון שאתם מחזיקים בכיס? רציתם שבנכם ילמד ליב"ה? תפסיקו להתלונן! הגיע הזמן שתפנימו שהדשא של השני לא ירוק יותר… גם אם במקרה שעניתם בחיוב על כל שלושת השאלות לעיל, ואתם חושבים שחבר כנסת בעל חולצה כחולה ישנה את פני התמונה – אתם טועים!

לכל קהילה, מגזר, ומוסד יש נהלים. חלקם טובים, חלקם פחות. אבל זה מה יש. אי אפשר גם לאכול קטניות בפסח וגם לומר סליחות רק בשבוע שלפני ראש השנה…

על עובדים ולומדים

חשוב שתזכרו את זה טוב טוב, חברי הכנסת החרדים מייצגים אתכם. נקודה. רוצים לדעת למה הם לא ציינו בהצעת החוק שעליו לחול רק חרדים עובדים בעלי חולצות כחולות? כי גם הם יודעים שרוב הציבור החרדי עובד והם מייצגים את כולם. גם את אלה עם המכשירים המיושנים, וגם את אלה עם המכשירים תומכי כשר…

ואם כבר, הם עושים למען כלל הציבור ולא רק עבור הציבור שבחר אותם. ואת זה תקראו בעיתונות הכללית והכלכלית שמהללת פעם אחר פעם את ליצמן, גפני ומקלב. אפרופו יהדות התורה, חשוב שתזכרו שזאת המפלגה היחידה בכנסת ישראל שאף חבר בה, לא בעבר ולא בהווה, נחשד או הואשם בפלילים אי-פעם.

אז מה הקטע שלכם כשאתם מנסים להילחם על ייצוג בעודכם מיוצגים? אתם בסך הכל משחקים לידיהם של גורמים "עוינים" לציבור שלנו, שכל מטרתם היא לקעקע את האחדות של כולנו – "ברכנו אבינו כולנו כאחד".

בטח שאלתם את עצמכם מה גרם לי לכתוב את הטור הזה. אז הנה, קבלו את ההסבר המלא:

זה התחיל לפני חודשים ספורים, כאשר עמיתי, איש היח"צ הצעיר, יוסי לחיאני בישר על פתיחת רשת הכוללים "לבנו בתורתו" לבעלי-בתים ברחבי הארץ. במסגרתה, באים מדי ערב "אברכים" לטעום את טעמו המתוק של דף גמרא לצד כיבוד קל וחוויה עצומה.

המיזם הזה גרר עוד ועוד יוזמות מקומיות וארציות והתרחב לארגונים נוספים. זה לא שלא היו קודם שיעורים ליהודים עובדים שקבעו עיתים לתורה, אלא שזה מיסד את התופעה והחזיר אותנו לימים בהם גם אלה שעבדו (רוב הציבור), ישבו והגו בתורה.

פשוט חרה לי שבאחת ההודעות שהופצו לאחרונה ברשתות החברתיות, נתבשרנו על עוד כולל שנפתח בשעה טובה ומוצלחת בעיר ביתר "לאברכים העובדים". ההגדרה הזאת ששמה את מי שיוצאים לפרנס את ביתם בהתאם להלכה, במקום "שולי" בחברה, היא זו שהביאה אותי לכתוב את הטור הזה.

ואסיים בבשורה חיובית ומשמחת על אירוע סיום מסכת "מכות" על ידי הלומדים בסניף אשקלון של רשת הכוללים "לבנו בתורתו". צפו בתמונות.