אחרי התפטרות ראש הממשלה ■ מה בין בריסל ללונדון?

עיבוד מחשב. צילומים: אוליבר פיטוסי, יונתן סינדל, גילי יערי, פלאש 90. Lazyllama, שאטרסטוק

טוב, בחכמה שלאחר מעשה אפשר לומר שזה היה צפוי. ההיסטוריה הדמוקרטית של אנגליה שמתהדרת במשפחת מלוכה נטולת כל כוח והשפעה, לא הייתה יכולה להכיל לאורך זמן את שלטון הפקידים האנטי דמוקרטי שהתפתח בבלגיה.

מוסדות האיחוד האירופי הפכו זה מכבר למפלצת רגולציה אימתנית נטולת איזונים ובלמים. הפרלמנט האירופי אינו יותר מאשר זירת נאומים משמימה. הפרלמנטים המקומיים כפופים לחוק האירופי הגובר על כל חוק מקומי. ומי שבפועל מנהל את האיחוד, הם פקידים, ברובם בעלי השקפה שמאלית רדיקלית שמבקשת להתערב בשוק תחת אצטלה של הגנה על זכויות אדם מחד והגנה על תחרות מאידך.

רק לאחרונה פרסם חבר בפרלמנט האירופי סרטון בו הראה כיצד מנעו ממנו פקידי האיחוד לקרוא את סעיפי הסכם עליו היה אמור להצביע. היה מדהים להיווכח שלדמוקרטיה אין כל משקל בעיני הפקידים בבריסל. העובדה שאותו אדם נבחר על ידי ציבור במדינתו (פינלנד במקרה זה) לייצגו במוסדות האיחוד, חסרת משמעות בעיני שלטון הפקידים שהתפתח בעשורים האחרונים בבריסל.

מצד שני, הוויכוח בבריטניה בין תומכי ההתנתקות מהאיחוד ובין מתנגדיה, חצה מחנות פוליטיים, התעלם מימין ושמאל והצליח להפר את שלום הבית במשפחות רבות. כמו למשל במשפחתו של בוריס ג'ונסון שהיה בעבר ראש עיריית לונדון ומהתומכים הבולטים והקולניים של ההתנתקות מהאיחוד בעוד שאביו ואחותו הכריזו על תמיכתם בהישארות באיחוד. אגב, לאחר התפטרותו הדרמטית של ראש הממשלה דיויד קמרון היום (ו) בבוקר, ג'ונסון הוא מי שמתכוון להתמודד על הזכות להחליפו.

מחזיקים כוח רב מדי

אז מה הסיפור הזה של הברקזיט? מה גרם לאזרחי הממלכה המאוחדת, בעיקר לתושבי הפריפריה, להצביע בעד היפרדות מהאיחוד למרות כל תרחישי האימים שזכו לזמן שידור רב בכלי התקשורת המזוהים עם השמאל, ולמה נדמה שהשמאל הוא זה שנאבק ברעיון ההיפרדות בעוד שהנתונים מצביעים על תוצאה עיוורת שאינה מבוססת על החלוקה בין שמאל וימין.

כדי לענות על זה כדאי להסתכל מה קורה אצלנו. פעם אחר פעם נבחרת ממשלה "לאומית", "ימנית" בהיבט הכלכלי, כדי לממש שוב ושוב את מדיניות השמאל. איך זה שהליכוד דוגל בפיתרון שתי המדינות אחרי אסון אוסלו? איך זה שהקואליציה מצביעה על חוקים "סוציאליים" שחונקים את התחרות ואיך זה שההסתדרות פורחת דווקא תחת שלטון הימין?

התשובה לשאלה הזו תסביר גם מה קרה בבריטניה ואולי תוכל אף לצפות את פני העתיד. כאן בישראל אנו מתמודדים עם מערכת משפטית שאינה נבחרת על ידי הציבור. וברוב המקרים היא "לעומתית" לכנסת האמורה לייצג את העם שבחר בה.

בנוסף, לפקידים במגזר הציבורי ובעיקר במשרדי הממשלה, כוח רב מדי. במו אוזניי שמעתי פקיד לשעבר באוצר אומר: "השר פה לשנה שנתיים. אנחנו נשארים פה עד הפנסיה. אנחנו קובעים, לא השרים".

המצב הזה די דומה למה שאזרחים רבים באיחוד האירופי מרגישים. בעשור האחרון הפכו הפקידים בבריסל די דומים לבג"ץ שלנו. הם לא עומדים לבחירה. איש אינו יכול להדיחם והם מנהלים את האיחוד בהתאם להשקפות העולם שלהם שכבר לא מייצגים את השקפתם של הבוחרים.

אובר-רגולציה, התערבות בענייניהן של מדינות האיחוד ומדיניות הגירה סופר-ליברלית, תוך התעלמות גורפת מהכללים הדמוקרטיים, עשו את שלהן. הבריטים הם הראשונים להכיר בכך מסיבות רבות. לא רק בשל הגאווה הלאומית וההיסטוריה הדמוקרטית, אלא גם ובעיקר בשל שיקולים כלכליים. הבריטים משלמים מאות אירו בשנה תמורת הזכות להימנות על איחוד שמטיל עליהם חוקים דרקוניים המגבילים את השוק החופשי וזאת במסווה של הגנה על התחרות.

מה שהיה ומה שיהיה

לתושבי לונדון זה מפריע פחות. הם לא חקלאיים או תעשיינים שמתמודדים מול גל ה"גזירות" שמגיע מבריסל. אבל לתושבי בריטניה זה מאוד מפריע. גם אמנת שנגן המאפשרת מעבר חופשי של תושבים ביבשת, מפריעה לבריטים ה"פשוטים" שרואים את מקומות העבודה שלהם נתפסים על ידי זרים. במיוחד "פליטים" ממדינות המזרח התיכון, שהם למעשה מהגרי עבודה לכל דבר ועניין, או מזרח אירופאים שנכנסים לממלכה המאוחדת במסגרת הסכם שנגן.

למעשה, אם ננסה לסכם זאת במשפט אחד, נוכל לומר שהבריטים יישמו אתמול את האידיאולוגיה של המועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות בארצות הברית, לפי תם עידן האשליות והתקינות הפוליטית. אם זה נראה כמו טרור והולך כמו טרור – זה טרור שיש לקרוא לו בשמו.

לבריטים המנומסים נמאס לשחק במגרש הצביעות והם הפנו את גבם לפקידי האיחוד בבריסל ואמרו בקול רם: אכפת לנו רק מעצמנו ולא מהמדינות הנחשלות בדרום ובמזרח היבשת.

ועכשיו לעניין הכלכלי. נכון, הליש"ט התרסקה בעשרה אחוזים. אבל היי, שכחנו שבשבוע האחרון היא טיפסה ב-6-7%. כך שההתרסקות כבר לא כזו דרמטית. הסכמי הסחר עם האיחוד יימשכו לפחות בשנתיים הקרובות והאיחוד זקוק לבריטניה לא פחות מאשר זו זקוקה לו.

ולתמימים שבינינו נספר כי באיחוד כבר נערכו למצב הזה. הפקידים בבריסל לא יסכימו לוותר על כוחם. בריטניה תידרש לשלם תמורת הזכות לסחור עם מדינות האיחוד ביבשת. והמחיר? רגולציה מכבידה ו"דמי שימוש"… די דומה למצב שהיה עד היום.

אם כן, מה יצא להם לבריטים מהבחירה הזאת? שני דברים מרכזיים ראויים לציון: מדיניות הגירה והשתתפות בתכניות חילוץ. בריטניה תוכל לסגור את גבולותיה בפני שטף המהגרים שעוד יטביע (או שמא כבר מטביע) את אירופה בדם ולא תידרש להוציא מיליארדי אירו על מנת לחלץ מדינות כושלות כיוון, ספרד ופורטוגל.

ויש עוד משהו, לא פחות חשוב. תוצאות המשאל הן אבן הדומינו הראשונה שנופלת באיחוד האירופי. העובדה שאזרחי בריטניה בחרו בעצמם את גורלם, תיצור תסיסה במדינות נוספות ולא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק, תהיינה מדינות נוספות שתבחרנה לפרוש מהאיחוד.

אגב, ביום שני הבעל"ט יתכנסו מנהיגי האיחוד בבריסל. למותר לציין מה יהיה הנושא בו יעסקו הבכירים. פרישתה של בריטניה טורפת את הקלפים ומהווה עדות לקריסתו העתידית של האיחוד האירופי שפועל בשיטתיות נגד היהודים בארץ ישראל, אם באמצעות תמיכה בעמותות שמאל שמקעקעות את הזכות לקיומו של יישוב יהודי בארץ הקודש, ואם באמצעות תמיכה אוטומאטית בכל גחמה של הרשות הערבית שהתנחלה בלב הארץ