איך אירועים גיאופוליטיים משפיעים על הבורסה הישראלית

לא מעט פוליטיקאים, כלכלנים ואנליסטים בשוק ההון מדברים על מגפת הקורונה במונחים של מלחמה – כלומר כאירוע גיאו-פוליטי גדול שמשפיע באופן עמוק על השווקים. האמנם מדובר בהשוואה נכונה? איך באמת השפיעו על הבורסה הישראלית המלחמות ומבצעי המגן למיניהם, שקרו כאן ב-30 השנים האחרונות? ואיך משפיע המשבר על ניהול תיקי השקעות, במיוחד על ניהול תיקים מוטה מניות?

אירועים בטחוניים בארץ והשפעתם על הבורסה

נתחיל עם קצת היסטוריה: במלחמת המפרץ ב-1990 מדד תל אביב 100 איבד כ-20% בשבעת הימים לאחר הפלישה לכווית, אולם מרגע תחילת המתקפה האמריקנית על עיראק נרשמה התאוששות. התאוששות זו, מעניין לציין, נמשכה גם כשסדאם חוסיין החל לשגר טילים ארוכי טווח ללב הערים במרכז ישראל.

האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הייתה אירוע בטחוני קשה ומתמשך, שכלל פיגועי התאבדות ובשיאה גם לינץ' על שני חיילי צה"ל ברמאללה. ביום הלינץ' נפלה הבורסה בת"א בכ-8% ובסיכום כל ימי האינתיפאדה השנייה, עד תחילת מרץ 2003, איבדה הבורסה הישראלית כ-40%. האם זה קרה אך ורק בגלל אירועי האינתיפאדה? כנראה שלא. צריך לזכור שבאותה שנה, במקביל, אירע משבר חמור בעולם, משבר הדוט.קום שגרם לירידה בשווין של חברות רבות בוול סטריט והשפיע ישירות על הבורסות בעולם.

במלחמת לבנון השנייה ב-2006 נפל דבר בשוק ההון הישראלי: ת"א 100 אמנם איבד 8% מערכו בימי הלחימה הראשונים, אבל עלה בכ-16% בחודשיים לאחר מכן, וזאת על אף שחיזבאללה לא הפסיק לירות טילים משך כל 34 ימי המלחמה.

במבצע "עופרת יצוקה" ב-2010 המדדים המובילים בבורסה בתל אביב איבדו כ-10% בימים הראשונים, אבל עשו לאחר מספר שבועות את הדרך חזרה ועלו יותר מ-20%. במבצע "עמוד ענן" ב-2012 אפילו לא נרשמו ירידות חדות בתחילת המבצע, אלא ירידות קלות בלבד ובהמשך התהפכה המגמה והמדדים המובילים שבו לעלות.

דפוס זה חזר על עצמו שוב ושוב במהלך השנים, בימים של אירועים ביטחוניים חמורים, מבצעים בהיקף מוגבל ברצועת עזה או איומים מצד חיזבאללה מצפון. הבורסה, כך נראה, נוטה להגיב בחשש ראשוני מול אירועים כאלה, אך בהמשך הקו המנחה הוא המגמות המקרו-כלכליות והיציבות של החברות ופעילותן העסקית.

תמורות בזירה הבינלאומית והשפעתן על הבורסה הישראלית

במשברים הכלכליים העולמיים הגדולים הבורסה הישראלית ספגה מכות הגונות: לאחר משבר הדוט.קום כאמור, ירד מדד ת"א 100 דאז ביותר מ-40% בין השנים 2000 ל-2003, לאחר עלייה של כמעט 140% במדד בין סוף שנת 1996 לשנת 2000. במשבר הסאב פריים שהיכה בארה"ב ובהמשך בעולם הפיננסי כולו, איבד מדד ת"א 100 כ-51% בסיכום שנת 2008.

עם זאת, כמעט תמיד וכמעט בכל המקרים הכלכליים והביטחוניים שהזכרנו כאן, מי שהתמיד והמשיך להשקיע במשך עשרות שנים בשוק ההון – הרוויח. קצב ההתאוששות של השווקים הפיננסיים מאירועים ביטחוניים מהיר, ובשנים האחרונות נרשמת בבורסות התאוששות מהירה גם ממשברים כלכליים.

 קורונה ושוק ההון

ומה בנוגע לקורונה? במרחק של כמעט חצי שנה מפרוץ המשבר והתחלואה בישראל, ניתן לראות כי השווקים הגיבו באופן מובן בתנודתיות רבה. ככל שעוברים הימים, הקורונה נתפסת בעיני רבים כאירוע בעל אופי כלכלי לא פחות מאשר בריאותי, אם לא יותר. מבחינת היקפי התמותה, הקורונה, עם כמעט מיליון מתים ברחבי העולם (נכון לאמצע ספטמבר 2020), לא קרובה אפילו לממדים של מלחמת העולם השנייה, שבה נספו לא פחות מ-50 מיליון בני אדם. במובנים רבים, ויוכיחו זאת שיעורי הצמיחה השליליים בכל הכלכלות המובילות, אנחנו בעיצומו של שפל כלכלי.

נכון לתחילת השליש השני בחודש ספטמבר, מדד ת"א 35, שנחשב כיום למדד המוביל בבורסה הישראלית, איבד כ-21%  מערכו מתחילת 2020, זאת לעומת עלייה של כ-15% ב-2019. לעומתו, מדד ה-s&p 500 בוול סטריט עלה מתחילת השנה בכ-3%, לעומת זינוק של כמעט 29% ב-2019. חשוב אף יותר מכך: מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק עלה מתחילת השנה ב-21% בוול סטריט, לאחר זינוק של כ-35% ב-2019.

עם זאת, ברור כי כלכלות העולם חוות משבר קשה ביותר: התמ"ג בארה"ב התכווץ ב-32.9% ברבעון השני של השנה, הכלכלה הגרמנית הצטמקה ב-10.1% באותו רבעון, הכלכלה הספרדית – ב-18.5%. ברחבי העולם נרשמה גם עלייה חדה במספר דורשי העבודה, כולל בישראל בה נכון למחצית השניה של שנת 2020 יש כחצי מיליון דורשי עבודה, ויותר ממיליון בשיא המשבר.

אם ניתן ללמוד משהו ממשברים גיאו-פוליטיים קודמים, זה שגם כאשר ישנן ירידות משמעותיות כדאי תמיד לעצור ולחשוב, לא לפעול בפאניקה ולא לבצע פעולות דרסטיות מבלי להתייעץ. האנושות התמודדה בעבר עם מגפות כמו האבולה, הזיקה ושפעת החזירים – ושרדו אותם תוך חזרה לשגרה ואף התאוששות כלכלית. שוקי ההון העולמיים, צריך לזכור, חוו גם את מלחמת העולם השנייה שבה נהרגו כ-50 מיליון אנשים, נחרבו ערים שלמות באירופה והוטלו שתי פצצות אטום על יפן.

במשברים הכלכליים הגדולים, הוכח שמי שמיהר למשוך את כספו בגל הירידות, הפסיד הרבה כסף. זה היה המקרה ב-2008, כשהשוק איבד יותר מ-50%, אבל עלה בחזרה ואף יותר במהלך 2009. וזה היה גם המקרה בסוף 2018, כשנרשמו ירידות של עד 20% בשוק שתוקנו לאחר זמן קצר.

כמו תמיד, חייבים להיזהר בהכללות: השתלשלות אירועים דומה במקרי עבר אינה ערובה להתנהגות השווקים בעתיד. המיתון הגדול בארה"ב בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת הוא דוגמא בולטת לכך: לאחר שהשוק עלה ביותר מ-20% בכל שנה מ-1922, באה התרסקות שתחילתה ב-24 באוקטובר 1929. עד ה-29 באוקטובר כבר איבד מדד הדאו ג'ונס כמעט 25% מערכו, אבל המשבר לא הסתיים שם. ב-8 ביולי 1932, יותר משנתיים וחצי אחר-כך, הגיע הדאו לשפל של 89.2% לעומת השיא שקבע ב-3 בספטמבר 1929. זה היה משבר פיננסי וכלכלי ממושך, ששינה לנצח את חייהם של אמריקאים רבים.

עם זאת, בשורה התחתונה, כשתיק השקעות מנוהל בהתאם לצרכי המשקיע ולמטרותיו תוך הסתכלות לטווח הארוך, אין צורך לבצע שינויים תכופים, בטח לא לנוכח משברים או ירידות נקודתיות בשווקים. מה גם שמגמת הריבית האפסית בארץ ובעולם, שצפויה להישאר כזו עוד זמן רב, מספקת תמיכה לשווקים עקב היעדר אלטרנטיבות השקעה.

*אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.