בחסות "מידע מסווג": המטרה סומנה על גב הצ'יינג'ים?

ציינג בירושלים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בשבועות האחרונים, החלו מבקשי רישיונות למתן שירותי אשראי או שירותים בנכס פיננסי (צ'יינגי'ם), לקבל הודעות מהרגולטור, לפיהן נשקלת דחיית בקשתם, לכאורה בשל מידע עדכני בעניינם שהתקבל ממשטרת ישראל ואשר מעלה לכאורה חשד למעורבותם בפלילים, ובלשון הרגולטור: "… מפרפראזה שנמסרה לרשות על ידי משטרת ישראל… עולה כי X …. המשמש כבעל שליטה ומכהן כנושא משרה במבקשת הרישיון…. מעורב בביצוע עבירות פליליות של…. כמו כן, העבירה משטרת ישראל לידי הרשות מידע מסווג ומפורט נוסף, המפרט אודות העבירות ומעיד על מידת חומרתן, אשר אין בידי הרשות לחשוף….".

הודעות אלה, יחד עם החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט המקבלות את הפרפראזה מבלי לאפשר למבקשי הרישיון גישה למידע, במטרה להבין את סיבת הכוונה לדחות את הבקשה, משקפות מגמה של הקשחת התנאים והסיבות למתן רישיונות מצד הרגולטור, ככל הנראה מתוך כוונה לצמצם שוק זה.

במקרים רבים, מדובר במבקשי רישיון שכף רגלם לא דרכה מעולם בתחנת משטרה, או שביקור כזה נעשה לפני שנים רבות, הם לא זומנו לחקירה בתחנת המשטרה, לא הוגש נגדם כתב אישום והם לא הורשעו בעבירות פליליות, בוודאי לא הרשעות המקימות עילת סירוב בדין למתן רישיון, והנה הם מוצאים עצמם, מעורבים לכאורה במעשים פליליים או שיש נגדם, לכאורה, חדשות חמורים, אולם, בשל היות המידע "מסווג" ו"חסוי" אין להם יכולת להגיע למידע זה ולבחון אותו.

בנוסף, במספר החלטות שניתנו על ידי בתי המשפט בחודשים האחרונים ניכרת מגמה של קבלת עמדת הרגולטור, וכך יוצא כי בית המשפט נחשף למידע המסווג והחסוי אולם מידע זה נותר חסוי בפני מבקשי הרישיון.

עו"ד גולן שלומי, המתמחה בשוק ההון, ומייצג מזה שנים רבות מבקשי רישיונות מול הרגולטור, סבור כי מדובר במגמה מסוכנת ובעיתית. לדבריו, עולה חשש לניסיון לצמצום השוק על ידי הרגולטור, תוך פגיעה בזכויות יסוד של מבקשי הרישיון – בוודאי ובוודאי שעה שמדובר בטענות ו/או האשמות שקשורות בדין הפלילי שאז קל וחומר שיש לאפשר מיצוי הליכים ונגישות לכל מידע רלוונטי.

עו"ד שלומי סבור, כי התנהלות הרגולטור יחד עם החלטות בית המשפט שניתנו לאחרונה מעלות חשש למטרות ושיקולים זרים במסגרת הניסיון לשנות את שוק נותני השירותים הפיננסיים, לצמצמו ואת זהות הגורמים הפועלים במסגרתו. לדבריו, הסתפקות באמירה כי קיים נגד מבקש רישיון מידע מודיעיני מסווג מבלי לאפשר לו גישה למידע, הופכת, הלכה למעשה, את התנאים לקבלת רישיון ואת העבירות, או הסיבות במקרה דנן, לרשימה עלומה שאין לה עיגון בדין, ואשר נעשית על סמך שיקול דעתו של הממונה.

יצוין, כי בהודעות מכנה הרגולטור את המידע המודיעיני בשם פרפראזה ומצרף להודעה מסמך המלמד כי המלצת משטרת ישראל בעניין המבקש הרלוונטי היא שלילית. אלא שאין כל אזכור במסמך הזה לפרפראזה ו/או לסוג המידע שהגיע למשטרת וכאמור מבקש הרישיון ו/או באי כוחו לא רשאים לעיין בחומרים האמורים – כלומר, מבקשי הרישיון יוצאים לקרב מול הרשות בידיים קשורות ובעיניים מכוסות.

יוצא אפוא, כי הסתמכות הממונה על הפראפרזה כשיקול מרכזי לדחות את הבקשות, וזאת מבלי שמבקשי הרישיון נחשפו לתוכנה, מביאה לתוצאה הקשה של פגיעה אנושה ובלתי מידתית במבקשי הרישיון ובוודאי שמדובר בהתנהלות אשר אינה הולמת את כללי הצדק הטבעיים והראשוניים העומדים בבסיסו של נוהל הוגן ותקין במדינה ליברלית ודמוקרטית ובראשם, שקיפות, יציבות, וודאות, מידתיות וסבירות.

עו"ד שלומי סבור, כי מדובר במדרון חלקלק, כיוון שקבלת החלטה לפיה די במידע מודיעיני מסווג, כדי לסרב לבקשת רישיון, כאשר מבקש הרישיון לחלוטין אינו חשוף למידע, הופכת את פעולות הרגולטור לדרקוניות, אשר ניתן באמצעותם לייחס למבקש רישיון חשדות עלומים ולכאוריים, מכל מין וסוג שהוא, באופן גורף, לא מידתי ולא סביר ובוודאי שעה שפעמים רבות מדובר באנשים – גברים ונשים, שמעולם לא ביקרו בתחנת משטרה או שביקור כזה נעשה לפני שנים רבות, וודאי לא זומנו לחקירה ולמעשה אין להם כל מושג מדוע הגיע בעניינם מידע מודיעיני מסווג הקושר אותם כביכול למעשים פליליים ו/או לעבירות של הלבנת הון. מצב דברים זה לא מאפשר למבקשי הרישיון להתמודד עם הטענות וההאשמות הקשות המופנות כלפיהם ובפועל הופכת את הליך ההשגה על החלטת הרשות לכמעט בלתי אפשרי, עד כדי הליך סרק.