בנק ישראל סירב לייעוץ מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

פולקמן | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה להכין היום (ג) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים. חה"כ רועי פולקמן (כולנו), שעמד בראש הישיבה, אמר כי הדיון היום מצטרף לדיונים נוספים שקיימה הוועדה בשבועות האחרונים במסגרת קידום הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים.

בדיון שנערך היום החלה הוועדה להצביע על סעיפי הצעת החוק, שנועדה להעניק לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תפקידים וסמכויות שיאפשרו לה לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים.

במהלך הדיון דרשה נציגת בנק ישראל להחריג את הבנק מהחוק, כך שהרשות לא תוכל לדרוש ממנו מידע או לתת לו המלצות וייעוץ בעניין קידום עסקים קטנים ובינוניים. פולקמן הבהיר כי אין בכוונת הוועדה לבצע החרגות, ואמר כי אם יוחרג רגולטור אחד, כל שאר הרגולטורים יבקשו החרגות.

נשיא להב, רועי כהן, הגיב ואמר כי הבקשה של בנק ישראל מקוממת, שכן כל מה שהחוק מבקש זה שקיפות וקבלת ייעוץ בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, ובנק ישראל צריך להיות בעד ולא נגד. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (עבודה) אמרה כי צריך לשלב בחוק גם הגדרה של עסק זעיר, שכן רוב העסקים ובעיקר אלה הזקוקים לסיוע והכוונה של הרשות, הם דווקא העסקים הזעירים. הוועדה קיבלה את ההצעה ובסעיף ההגדרות נקבע כי החוק יעסוק בעסקים זעירים, קטנים ובינוניים.

סמנכ"ל הכלכלה של איגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, הצטרפה לדברי נחמיאס, והסבירה כי מחזור המכירות של 90% מהעסקים עומד על עד חמישה מיליון והם נחשבים עסקים זעירים ונתקלים בבעיות האמתיות, בעוד העסקים הבינוניים מהווים רק חצי אחוז מכלל העסקים.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אמורה לייעץ לגופים ציבוריים המסייעים לעסקים קטנים בינוניים, לשמש נציבות פניות לעסקים קטנים ובינוניים, לבחון מידת הכבדה של רגולציה, לערוך מחקרים, להמליץ לשר הכלכלה על תיקוני חקיקה, להפעיל מאגר של נתונים פומבי על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים ועוד.